שביעי

10.05.24 | ערב יום העצמאות תשפ"ד | 586 גיליון | 6 פור מו בשבוע שעבר מטעמ "מטה הה מודעות יקרות ברה החרדי". המודעות מעוצבות בקפידה וניכר שעבדו עליהנ קופירייטרימ ברמה גבוהה, אבל הנ מלמדות על ריחוק הוגי הר עיונ מנ ההוויה החרדית, כמו מרחק של צלחת חמינ ממגש ושי. "שביעי", הבמה שבה אני זוכה לכתוב, פר מה את המודעה ההיא וברשות העורכ, אכתוב מעט ביקורת. כמובנ שלפני הכל צריכימ לעמוד "במקומו" של העיתונ. עי תונות צריכה חמצנ כדי להתקיימ, וזהו ני יונ לא קל. ניגש לעצמ העניינ. נניח לרגע את המודעה בצד ונדבר מעט על עצמאות. עצמאותה של מדינה תלויה בתודעה של עמ המוכנ לקבל על עצמו את עולו של החופש. שמוכנ להתמודד עמ מח ור, להילחמ במלחמות ולע וק בפוליטיקה מקומית וארצית. עצמאות היא לא זיקוקי דינור ובמות בידור. היא בעיקר עמל נפשי יזיפי לשמר את התודעה הציבורית, כי כשהיא נחלשת, אנחנו מקבלימ פר ומות המעודדות לבחונ אפשרות לדרכונ גר מני כדי להיות "אזרחי העולמ". כאשר תודעת עצמאות לאומית נחלשת, מתמוטטת המדינה, כפי שנראה באירופה בימימ האלו ממש. המונ אדמ פורצ את שעריה מבלי שתהיה להמ היכולת לעצור את הפורצימ. הקושי אינו בגלל מח ור באמצעימ, אלא בשל רפיונ תודעתי. מה הטעמ בלאומ האמריקאי, הגרמני או הבריטי? מדוע שלא יעניקו לע צממ את ברכתה של ה"רב תרבותיות"? ועכשיו ל"מטה" המגוחכ הזה וליכולתו לעלות בקלות לתקשורת הדתית לאומית וממנה אל שולחנות השבת שלנו. הטענות עצמנ איננ ראויות להתייח ות כאשר הנ עולות בצורה פרובוקטיבית כזו, בטח אמ זו מלאכת הונאה של גופ המנ ה לתקוע טריז ולהרו את "ברית המאמינימ" השומרת על הכיוונ היהודי של המדינה. עצמ המחשבה שניתנ לבוא ולהטיח בנו את השטויות האלה ולחשוב שזה יזיז משהו למישהו, היא עצמה צריכה בדיקה. לא היה עולה על דעתו של אפ אדמ או גופ פר ומי לצאת בקמפיינ שמ פר על חולשותיו של הציבור החרדי כדי לגיי אותו כי "אינ הבדל בינ רחובות בני ברק למחנה צאלימ". ברור לכולנו שני יונ שכזה היה נתקל בחומת איבה כל ככ גדולה, שפשוט חבל על הכ פ. משומ מה יש תחושה שהציבור הדתי לאומי י פוג בענווה כל קללה ודברי גנאי מכל צד וימשיכ למשוכ את העגלה כחמור למשא. הוא החמור ח ר הדעת הזה שכולמ ירכבו עליו בזמנ שהוא נושכ שפתיימ ושותק כדי שלא לערער את ה דר הטוב. ִּלא בכבודו של הציבור הזה ע קיננ, אלא בחו נה של תודעת העצמאות הלאומית שלנו. שלמה המלכ אמר בקהלת: "חָכְמַת הַמ ְכֵּנ בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָמ נִשְ/ מָעִ& ימ". אתה יכול להיות החכמ הכי גדול, אבל כאשר אתה נראה מ כנ ומעורר רחמימ, אינ קונימ לחכמתכ. צמחה תודעת העצמאות מתוך כבשני אושוויץ הלאומית. היא בנתה כאנ לכידות ומו דות ואנחנו מלאי הכרת הטוב. אבל צריכימ להכיר בככ שהתודעה הישנה הגיעה אל רי קבונ גדול שניכר בכל מערכות השלטונ. כל מי שעיניו בראשו רואה מה שמתרחש. לאו דווקא שחיתות אישית, כמו בחילחולה מחדש של תודעה גלותית. בתפי ות של עראיות וזמניות שמ טופחות בשקיקה על ידי כלי תקשורת מקומיימ. לציונות הדתית יש מרחב תודעה עמוק וגבוה שקושר את כלל יש ראל אל המקומ והזמנ הזה. ביומ העצמאות אנחנו מביטימ אל התגשמות חזונ הנביאימ ומתמלאימ בוודאות ביח למקומנו כאנ. הוודאות שלנו היא לצנינימ בעיני השמאל הקורא לנו "משיחיימ", אבל היא הביטחונ האמיתי להמשכ קיומו העצמאי של עמנו. אנחנו חייבימ להיות הרבה • יותר חדימ מול מי שפוגע בנו. אנחנו גמ מנהיגימ. לא רק חמורימ. Aaron@achay.org.il הציבור הדתי יספוג את כל דברי הגנאי. הוא החמור שכולם רוכבים עליו, בזמן שהוא נושך שפתיים כדי שלא לערער את הסדר הטוב הרב אהרו ן אגל־טל שבויים בתודעה גלותית מתוך המודעות ב"שביעי" בשבוע שעבר