שביעי

24.05.24 | ט"ז באייר תשפ"ד | 588 גיליון | 18 90 צילום: מיכאל גלעדי, פלאש העם דרש צדק חברתי בשבת זו הפורומ ליהדות וצדק חברתי מציינ את שבת "צדק חבר תי". בשנה זו הנושא הוא "צדק ולא צדקה". צדקה היא התארגנות עממית לגיו בגדימ למפונימ, צדק הוא הקמת מנהלות ממשלתיות מתפקדות. דוגמה נו פת לצדק הוא כנ שה תקיימ השבוע לקידומ הקמת "הרשות למאבק בעוני" - בו ישבו יחד ביב שולחנות עגולימ אנשי עמותות, חו קרימ, נציגי הרווחה, אנשימ החיימ בעוני וחברי כנ ת. נערכו דיונימ בחשיבות הרשות למאבק בעוני, אכ גמ בלבטימ וחששות איכ רשות כזו תוכל להיות בעלת מכויות והשפעה בבניית תוכניות ותקציבימ הדרושימ למימוש מטרות הרשות. עיתוי הכנ לא היה מקרי, הוא התקיימ ביומ הראשונ במושב הקיצ של הכנ ת ויומ ראשונ בשבוע פרשת בהר שבה מ ופר על "גאולת המכ" ואותה כאמור אנו מכנימ כ"שבת צדק חברתי", מתוכ מטרה שהמושב הנוכחי של הכנ ת יקדמ את הקמת הרשות למאבק בעוני. בפרשת השבוע מתוארימ שלושה מעגלי יוע לגאולת המכ הנאלצ למ כור את אדמתו או את עצמו לעבד: "אֶחָד מֵאֶחָיו, יִגְאָלֶנּוּ", "וְהִשִּיגָה יָדוֹ" או "וְיָצָא, בַּיֹּבֵל". הרשות למאבק בעוני נועדה לקדמ את ההתמודדות עמ מי שנפל בשל עוניו על מנת להעבירו מהמעגלימ הראשונ והשני, קרי העזרה של המ שפחה או הקהילה הקרובה ויכולת האדמ בעל הכוחות יוצאי הדופנ לחלצ -C את עצמו, למעגל שלישי רגולטורי מחויבות המדינה להפנות משאבי תק ציב ובמקביל לבחונ איכ בונימ תוכ ניות רב שנתיות ואיכ יוצרימ שיתופי -C פעולה בינ ממשרדיימ משמעותיימ על מנת לעמוד ביעדימ שהממשלה תקבע לצמצומ העוני. הרב קובי וייס חבר בפורום למאבק בעוני והפורום ליהדות וצדק חברתי כ ולנו שמענו על לחמ הפנימ, אכ מעטימ יודעימ כיצד הוא היה נראה, ממה הוא מורכב וכמובנ מה הטעמ שלו. אליעזר מאיר יידל, אופה בנ מיישוב קרני שומרונ, פיצח את 59 ה וד האבוד. יידל נדבק בחיידק האפייה עוד בהיותו ילד בבית ה פר בדרומ אפריקה שבה נולד בזכות המורה שלו שהיה מכינ בעצמו לחמ עלה לארצ ונכנ 1985 מקמח מלא. ב לעולמ ההייטק, כשבינ השאר גמ שירת בקבע בצה"ל. בשלב מ וימ החליט לנ טוש את עולמ ההייטק, למרות המשכורות המפנקות, ולממש את חלומ ילדותו כש פתח מאפיית בוטיק בקרני שומרונ המוכ רת לחמימ בריאימ ואורגניימ. באחד הימימ, הגיע למאפייה לקוח עמ פר "חמשת מיני דגנ" של פרופ' זוהר עמר מאוניבר יטת בר אילנ. הפרק האחרונ של ה פר מוקדש ללחמ הפנימ. "משפחתי היא נצר למשפחת בית גרמו עליה מ ופר בג מרא שהייתה מכינה את לחמ הפנימ בבית המקדש, אכ המ לא גילו את ה וד לאפ אחד וכשנחרב בית המקדש ה וד נעלמ. "כשקראתי את ה פר הבנתי שאני לא צילום: מכון לחם הפנים יודע מ פיק על הנושא ויצרתי קשר עמ פרופ ור עמר והצעתי לו שנשתפ פעו לה", הוא אומר. "זוהר הוא הראשונ שני ה לאפות בפועל את לחמ הפנימ ועשה כמה ני ויימ כדי לשחזר אותו, אבל הוא לא הצליח. אחרי עבודה משותפת של עשר שנימ, ני ויימ רבימ ולפי המשנה והמפר שימ הגענו לתוצאה המיוחלת וגילינו את ה וד הכמו ". חיוך היסטורי יידל מ פר שיש חילוקי דעות על צו רתו של לחמ הפנימ. דעה אחת, שצורתו כמלבנ, ודעה שנייה - כ פינה רוקדת. "לפי דעה זו הצורה של לחמ הפנימ היא חיוכ. כאנ אנחנו רואימ את האמירה איזהו עשיר השמח בחלקו". לאחר שגילו את ה וד החליטו פרופ ור עמר ו יידל שהמ רוצימ לשתפ הציבור בממצאימ, והקימו מכונ שבמ גרתו המ מעבירימ דנאות מעשיות כיצד להכינ את לחמ הפנימ וכלל המנחות שהיו בבית • המקדש. שגיא אברהמוף הסוד התגלה אחרי אלפי שנים אליעזר־מאיר סיידל מקרני שומרון ופרופ׳ זוהר עמר • פיצחו את השיטה שבה הוכן לחם הפנים בבית המקדש בתום עבודה שנמשכה כעשור הם הגיעו לתוצאה המיוחלת סיידל מעביר את הסוד לדור הבא