שביעי

24.05.24 | ט"ז באייר תשפ"ד | 588 גיליון | 4 ומה עם סדנה לניקוי רעלים? בזמנ האחרונ את אני מנצלת ההטבה המבורכת של קופת החולימ ולהתאמנ ב פורט האהוב עליי - פי לאטי מכשירימ - שעד עכשיו נחשב יוקרתי, ופתאומ נהיה נגיש ובמחיר שווה לכל נפש )חפשו בקופות החולימ שלכמ, יש גמ שחייה ומכוני כושר, אימונימ אישיימ והכל בזיל הזול(. בעו למ שבו הכל רק מתייקר, מרעננ למצוא נישות שמנצלות את הכוח וההשפעה לטובת האזרח והשינוי בתפי ה של אורח חיימ בריא. אבל לא על זה באתי ל פר, אלא על אחד השיעורימ שלקחתי ב טודיו במ רכז הארצ, שאותו הנחתה מורה שבאה מרקע של הוראת יוגה. היא שמה מוזי קה מרגיעה של פעמונימ טיבטיימ, בעוד היא מזכירה לנו להתבוננ פנימה ולנשומ בתוכ המאמצ. ברגע מ וימ היא נתנה לנו תרגיל ואמרה "חשוב שנחזק את שרירי הליבה, נצטרכ גמ כתפיימ רחבות ונשי מה ארוכה בשבועות הקרובימ". ואז, כמו נפתחה פי האתונ, ומישהי העירה משהו על אורית טרוק. המו רה אמרה "אל תזכירי את השמ שלה, כי היא מוציאה מתוכי את כל הרעל", ואחרת השיבה "הלוואי שהילדימ שלה יהיו חטופימ", והנ המשיכו לפתוח עליה ועל רקע המוזיקה המדיטטיבית 200 על החדר הפכ באחת לזירה אלימה. אני ממשיכה בתרגיל, ותוהה אמ לה גיד להנ שהנ טועות, שהיא אישה משכמה ומעלה ושהנ לא מכירות אותה באמת, אבל יודעת שאינ טעמ. דבריי ילכו לאוזניימ ערלות, וכל שאר השיעור יל וּוה במתח. אחרי שהנ יימו להוציא את כל ה חלה, המשכנו בשיעור בנשימות וב"אומ שלומ". כשיצאתי, לא יכולתי להתאפק ואמ רתי למורה שזה הפריע לי. היא רק ציחקקה בתגובה, ואני לשיעור שלה לא חזרתי. בבית חיפשתי בכותרות מה ה עיר אותנ, וראיתי משהו שאמרה על החטופימ וטענה ששוב הוציאו את דבריה מהקשרמ. שוב הצביעות מגלה את פניה המכוערות, כשעל רקע גל הפמיניזמ והטענה שאינ מ פיק נשימ בכנ ת יש ראל - דווקא נשימ ליברליות, נאורות, משכילות ובמעמד אקונומי גבוה מרשות לעצמנ לכ ח שרה בישראל כאילו היא אחרונת האדמ. את פרו של בשבת קראתי מיכה גודמנ על ישראל שאחרי הטבח ואת הניתוח שלו על השיח הציבורי. פעמ יכולת לא לה כימ עמ דעתו של אדמ, אבל עדיינ לכבד אותו; כיומ, השוני בדעה גורמ לנו לשנוא את האדמ עצמו וגמ נותנ לגיטימציה ללכלכ עליו. גודמנ טוענ כי הדעות של רובנו לא עד כדי ככ שונות, אבל נוצר מצב משו נה שהמחנה הוא מעל המחלוקת. בפועל, בחיימ האישיימ, אנחנו יודעימ להכיל מורכבויות; רק במשפחה שלי יש שמאל, מדריכת היוגה שמה מוזיקה מרגיעה של פעמונים טיבטיים, בעוד היא מזכירה לנו להתבונן פנימה ולנשום. ואז מישהי הזכירה את סטרוק, והרעל החל לצוף שמאל קיצוני, מרכז, ימינ וימינ קיצוני. יש גמ דתיימ, חרדימ, חילונימ, מ ור תיימ ואפילו להט"בימ. יש כאלו שגרימ בארצ, וכאלו שירדו ממנה, מתנחלימ, תושבי ערימ קדושות או מעורבות. על אפ השוני, אנחנו יכולימ לשבת יחד, לעשות על האש ביומ העצמאות ולהכיר תודה על המשפחה, על המדינה ועל הביחד, ואפילו העזנו לדבר פולי טיקה - גמ אמ זה היה כבד, ובטח לא יקרה שוב בקרוב. ימי פירת העומר המ כנראה הזמנ הכי מתאימ להתחיל לדייק בעניינ, או לפחות לקחת על עצמנו לכבד את האדמ שאנחנו ממש לא מ כי • מימ עמ משנתו. sharonroter@gmail.com shutterstock איור: שרו ן רוטר