שביעי

"בנפול אויבך אל תשמח"? עכשיו? דחילק, כמה מעט רגעי נחת יש לנו? תנו לשמוח כשרשע מרושע איראני עולה בסערה השמיימה, והניחו לנו עם ליקוט הפסוקים הסלקטיבי, כי "באבוד רשעים רינה" מחר ימלאו רל"ב ימימ למלחמה, רצ"ב רשימת ביטויימ שהגיע הזמנ לנכש מה שפה שלנו, ויפה שעה אחת קודמ: עייפנו בכירימ, גורמימ, גורמימ בכירימ. מהשיטה הפחדנית של פוליטיקאימ שלא מעזימ לקחת אחריות על מה שהמ חו שבימ, או תוקפימ את חבריהמ מאחורי מ יכת עמימות. לא ברור למה התקשורת מ פקת בחדווה את ההגנה הזאת. והרי מה זה בעצמ גורמ? כל אחד מקוראי "שביעי" הוא גורמ הבקיא בפרטימ, כל אדמ שמ שלמ דמי חבר בליכוד הוא גורמ בליכוד, וכל ראש ממשלה הוא גורמ מדיני בכיר, הגיע הזמנ להפ יק. לפחות שלושה פו כינ בגב החיילימ. ליטיקאימ הכריזו בחודש האחרונ שיריב פוליטי לגיטימי שלהמ מחבל במלחמה ופוגע בחיילינו. האמ לא למדנו כלומ מהשנה הגרועה שה תיימה במלחמת אחימ בדיזנגופ וטבח איומ בדרומ? האמ המנהיגימ שלנו אטומימ לגמרי לזע קה של משפחות שכולות שמתחננות אליהמ להתבגר? משפחות שכולות, ולא המשפחות הש לדאבוננו יש בישראל כל ככ כולות. הרבה שכול ואובדנ, שאי אפשר לייח שומ עמדה שהיא ל"המשפחות ה***" או "הורי החיילימ". בקיצור, הימנעו מה"א הידיעה; הנופלימ בקרבות מש תייכימ לכמה וכמה פלחי אוכלו ייה ודעות, וזה עוול לייח קריאה כלשהי ל"המשפחות". ביומ העצמאות נפל קרוב משפחתי בצפונ, ונוכחתי עד כמה גמ בתוכ המשפחה הקרובה ובטח בזו המו רחבת יש מגוונ דעות, אז בוודאי שבשש מאות ומשהו משפחות יש הכל מכל. צה"ל מכיר את הנושא, השלב העצימ של התמרונ, התמרונ, תווכ תת קרקעי, גא"פ, נטרול המפגע, אמצעימ כאלה השפה העברית עוברת ימימ ואחרימ. קשימ מאוד, בח ות יחידת דובר צה"ל היקרה. עולמ שלמ של ביטויימ הומצא ומומצא כדי לשוות נופכ מרשימ יותר לתיאור המצב. כשלא רוצימ לומר משהו, מעמי ימ עליו תילי תילימ של קו מטי קה לשונית. לא צריכ לבצע ירי, אפשר פשוט לירות. לא צריכ להכינ את הקר קע כשאפשר פשוט להתכוננ. לא צריכ לנטרל מחבל, אפשר פשוט לירות בו ולהרוג אותו. לא צריכ לשבלל, אפשר פשוט לדבר. מהרגע הראשונ היה ברור נאצימ, שואה. שההשוואות לא יעשו טוב לשואה, ולא יעזרו לנו לה ביר את צדקתנו בעו למ. במקומ להבאיש את ריח חיות האדמ הפל טינימ, קיררנו עוד קצת את האמבטיה של חיות האדמ הגרמנימ. מי שלא יכול להתאפק, עדיפ שישתמש בפוגרומימ ובקוזאקימ שמונחימ בקרנ זווית של ההי טוריה. תופעת לוואי מחרידה של לא לפר ומ. מלחמות היא מפיצי שמועות איוב. מפו שעי הווט אפ ועד עורכיו הבזויימ של "יתד נאמנ". גמ מי שמעבירימ תחינות להתפלל כי "קורה משהו גדול בעזה" ראויימ לגנאי. במקרימ רבימ הבקשה לא נובעת מדאגה לחיילימ, אלא מהיצר האנושי לנופפ בשמועה ולדעת יותר מזולתכ. אמ אתה צריכ לכתוב בהודעה "לא לפר ומ", כדאי לחשוב טוב אמ בכלל לכתוב אותה. דחילק, "בנפול אויבכ אל תשמח". חברימ. בחייכמ. כמה מעט רגעי נחת יש לנו בחיינו, תנו לשמוח כשרשע מרושע איראני עולה ב ערה השמיימה )או, בעצמ, צונח ב ערה לקרקע(. למה להשבית שמחות כה מוצדקות? הניחו לנו עמ ליקוט הפ וקימ ה לקטיבי. זיכרו שבאותו פר כתוב ש"באבוד רשעימ רינה". מילה שהלכנו עליה לבחירות, משילות. הכרענו ברוב קולות בעד המשילות, • והתבזינו. akiva333@gmail.com עקיבא נוביק שיחת מזנו ן shutterstock צילום: 24.05.24 | ט"ז באייר תשפ"ד | 588 גיליון | 8