שביעי

07.06.24 | ערב חג השבועות תשפ"ד | 590 גיליון | 10 זהו מחוז הגעגועימ להיות בנים או בנות לתורה. שאליו התפללו אבות אבותינו; זו הייתה המעלה הגדולה ביותר שיהודי יכול היה לשאופ אליה. להיות "תלמיד חכמ", להיות "גדול". מה קורה עמ זה היומ? כמה מאיתנו שותפימ לחלומ? מהו ה"טוב" שאנחנו רוצימ עבור ילדינו? בעת מלחמה, הציבור הדתי לאומי נמצא ברגעימ הנשגבימ ביותר שלו. אינ עט שיודע לתאר את האומצ ואת ההקרבה, את קבלת הדינ ואת האמונה הגדולה שמתגלה בבתי העלמינ. אלו בוודאי יפורי גבורה שעליהמ יגדלו הדורות הבאימ. אבל מה קורה בזמנימ של שלומ, או ליתר דיוק - במערכה שבינ המערכות? מה אומרימ ביח לשיעור הניכר של אלו שמ צאו את דרכמ החוצה מבתי המדרש ובתי הכנ ת? המונח יראת שמיימ הפכ להיות מזוהה כעניינ לחרדימ. מינ נושא שמתאימ אולי לשנימ התמימות בישיבה, אבל לא מחזיק מימ בחיימ ה"אמיתיימ" בחוצ. לא כל ככ מתיישב על הלב לה תובב בעולמ עמ פחדימ )ארציימ או שמימיימ(. ב ופ אנחנו ישראלימ, וכל חי נוכנו הוא להיות גיבורימ. אז דברו אתנו על אהבה, על ערכימ. על מה שמרימ אותנו. את יראת השמיימ הותירו לחרדימ. צריכימ לראות שמשהו מתרחש במעמקימ. יש תנועה חזקה שמייצרת הגדרה חדשה: יראת שמיימ ישראלית. למילה תורה יש כמה משמעויות, ובהנ, על פי הכתב והקבלה, גמ המובנ של תיור. לא רק פר חוקימ, אלא גמ תמונת נופ אדירה ואינ ופית, שמציירת את היקומ מנקודת המבט האלוקית. הנה - ככ נראה העולמ האידיאלי, ואלו המ חוקיו ורעיונותיו ומגמותיו. ככל שנטייל בו וניהנה מנ המראות, ככ נהיה בני המקומ. ככ נהפוכ לבני תורה. אנחנו הולכימ לטיול חדש בתורה שלנו. אנחנו הולכימ לגלות מקומות חדשימ שלא הכרנו. אנחנו במשבר שיש בו כבר את הזרעימ של הבשורה הבאה. זה יהיה עבורנו, אבל גמ דגמ לעמ ישראל בכללו, שיחפש את דרכו הביתה. בנושא לפני כמה שנימ, בהבנה שנדרשת התחלנו לעסוק כאנ חשיבה א טרטגית. זה נכונ שלכל אחד יפור חיימ משלו, אבל כשרואימ תופעה רחבה, ראוי לנ ות למצוא מכנה משותפ. יצאנו למ ע ארוכ ושוחחנו עמ מאות בוגרימ ובוגרות ומאות אנשי חינוכ מכל הגוונימ. קיבלנו חיזוק גדול להנחת המוצא שהציבור הדתי מפגינ יושרה גבוהה מאוד. הוא כנ, ולא עושה הנחות או מעמיד פנימ. זה מעודד משומ שנקודת המוצא הזו מאפשרת תיקונ, אבל על גביה צריכימ לבנות את הקומה הבאה - את האפשרות לצאת לטיול במ קומות הישנימ ולגלות דברימ חדשימ; לחדש את יראת השמיימ שלנו. אנחנו בנויימ ליראת שמיימ שאינה מפילה עלינו מורכ לב או דכדוכ; כזו שלא נוטלת מאיתנו את חדוות הקיומ, אלא להפכ - מיראת שמיימ שמונעת ועוצרת התקדמות ליראת שמיימ מת פרצת". כזו שנוכחת בכל מערכות החיימ הישראליימ. יראת שמיימ ישראלית היא זו המתאימה למנטליות של העמ הזה, העומד בתחתית ההר ומקבל על עצמו את התורה. לא לעולמ הוא יישאר שמ, כי הוא ימשיכ להילחמ על מקומו בעולמ. אבל במקומ ההוא ובשעה ההיא - נפתחימ בפניו שבילי השמיימ, שאותמ יתור • באהבה במשכ אלפי שנימ והמ יהיו למפת הדרכימ שלו. הכותב הוא יו"ר ארגונ אח"י, א טרטגיה חינוכית יהודית Aaron@achay.org.il אנחנו הולכים לטיול חדש בתורה שלנו. אנחנו הולכים לגלות מקומות חדשים שלא הכרנו. אנחנו במשבר שיש בו כבר את הזרעים של הבשורה הבאה 90 צילום: חיים גולדברג, פלאש יראת שמיים ישראלית הרב אהרו ן אגל־טל