שביעי

07.06.24 | ערב חג השבועות תשפ"ד | 590 גיליון | 4 ענבל רץ־גילמור אפוקליפסה אתמול האחרונ חגגנו בחג הסוכות בקיבוצ עלומימ שבת חתנ, יחד עמ כל משפחת גילמור. אני זוכרת שיחה עמ הגילמורית הקטנה שלי, בעודנו משקי פות על המוצב של גולני שמחוצ לגדר היישוב, בינ עלומימ לבארי. היא שאלה את אבא עופר: "יש פה מ פיק חיילימ כדי לשמור עלינו?", עופר ענה שכנ ואני זיהיתי הי ו בקולו. באוקטובר, נפשנו 3 כעבור יומיימ, ב לנו בחול המועד בצפונ. קפצנו לביקור בכפר רג'ר. מכר יקר שלנו, תושב המ קומ, העביר לנו יור מרתק ואפילו קי בלנו ה בר על הגדר החדשה וה"חכמה" שמקיפה את האזור. לגילמורית הקטנה הייתה עוד שאלה: "אבא, המדינה שומרת על מי שחי פה?", וגמ הפעמ עופר הי כשהשיב בחיוב. "יש כאנ אפילו יותר חיילימ מבעלומימ", הו יפ. "אבל מה זה משנה כמה חיילימ יש פה, אמ אפילו את האוהל המצ'וקמק שהקימ החיזבאללה לא מצליחימ להחליט אמ ומתי להוריד?", לחש לי. את שמחת תורה כבר בילינו בבית. "בילינו" - עד שהטלפונ של החיילת שלנו התחיל לצלצל, והשכנ דפק בדלת. "יש מלחמה, תיארתי לעצמי שבגלל החג לא שמעתמ חדשות". אמ הייתמ אומרימ לי בנקודת הזמנ ההיא שהצפונ יפונה ויהיה תחת הפגזות בלתי פו קות במשכ שמונה חודשימ, ויבער כמו ב צנה מתוכ רט א ונות טבע מעורבב עמ רט מלחמה, הייתי עונה שהמצב מ פיק נורא ולא חייבימ להשחיר עמ תחזיות אפוקליפטיות. הייתי גמ אומרת לכמ שעל אפ שהצבא וההנה גה התעוררו באיחור לא אופנתי - המ ישנ ו מותניימ, יתאפ ו על עצממ ועל המצב, ילמדו תוכ כדי תנועה וימטירו אש ותמרות עשנ בדרומ, בצפונ, ביו"ש ובכל מקומ שיידרש. המ לא רק יורידו את האוהל של חיזבאללה ליד הגבול, אלא יורידו גמ את כל הדאחייה. לצערי, המטכ"ל לא ממש התעורר באוקטובר לא קרה. 7 ומתנהל כאילו הוא ממנה כרגיל כאלה שיש להמ חלק במחדל, ומשחרר את אלה שאינ להמ חלק. לכל אורכ הזמנ הזה, חודשימ על גבי חודשימ, מי שמצילימ את המצב המ הדרגימ הנמוכימ מה דירימ ומאנשי המילואימ ב בבי לחימה בלתי נגמרימ. ממשלת ישראל לא חמור מכך, מאוחדת ולא מתפקדת. נכונ שיש לחצימ מג'ו ביידנ ומבית הדינ בהאג, וגמ ח רימ חימושימ, אבל האמ זה נשמע לכמ הגיוני שבזמנ מלחמה שר אחד )יואב גלנט( משקיע משאבימ כדי לעקופ בתחבולות החלטה של שר אחר )בצלאל מוטריצ'(, רק כדי להוריד את המצפה לזכרו של מוטי שמיר הי"ד, שיצא להציל את תו שבי רעימ? אנחנו מדברימ על מבנה עמ שני פ לימ וחצי, ודגל של גולני במצ וות המנהל הקדוש, משל היה אתר שיגור של חמא או אוהל של חיזבאללה. אם הייתם אומרים לי באוקטובר שהצפון יפונה ויופגז במשך שמונה חודשים, הייתי עונה שהמצב מספיק נורא ולא חייבים להשחיר עם תחזיות אפוקליפטיות אינ לכמ במה להתע ק? במקומ לפ גוע בחיזבאללה ולתדרכ נגד ח נ נ ראללה על ההר שזרע בצפונ, כשהוא תוקפ מתוכ מדינה ריבונית; במקומ להציג חזית אחידה, להרימ קמפיינ אגר יבי חוצה יבשות, לגיי את אנשי המקצוע הטובימ ביותר שמכירימ את הזירה הבינלאומית ויש להמ יכולת מוכחת )תחזירו כבר את אילונ לוי!( - זוהי קריאה אחרונה לחברי הממשלה, למטכ"ל ולכל הגופימ העו קימ במ לאכה. אנא, חשבו מ לול מחדש. החלק הקשה עוד לפנינו, שימו את המחלוקות בצד למענ עתיד מדינת ישראל, כי רק • יחד ננצח. inbal.ratz.gilmore@gmail.com הביקור ליד הגדר החדשה באוקטובר 3־ וה"חכמה" ב