שביעי

14.06.24 | ח' בסיון תשפ"ד | 591 גיליון | 12 כותבי השלטים התקשו לעכל את תחושת האוויר בריאות, את ההודיה העצומה שמוזרקת בבת אחת לכל הגוף, וחשבו על שכניהם והריאות המרוקנות שלהם. מי שפוסק כאילו מדובר בחילול שבת - מפספס את הסיפור א' 27 צילום מתוך הרשתות החברתיות, על פי סעיף בשולי השוליימ של מאורעות השבוע, התרחשות אחת עשתה לי את המוצ"ש: בכמה וכמה בניינימ ברחבי הארצ, נתלו בעיצומה של השבת שלטימ לאמור: שכנימ יקרימ, ארבעה חטופימ שוחררו בריאימ ושל מימ, שבת שלומ. היה מי שהעיר שמבחינה הלכתית, קוראי השלט נהנימ מחילול שבת ואפ הוכשלו באי ור חמור. הפו קימ ככ מפ פ ימ את ה יפור. זה היבט יפהפה של חיימ משותפימ וערבות הדדית. כו תבי השלטימ התקשו לעכל את תחושת האוויר בריאות, את ההודיה העצומה שמוזרקת בבת אחת לכל הגופ, וחשבו על שכניהמ והריאות המרוקנות שלהמ. מי כעמכ ישראל. ואמ הפו קימ כבר עמ קול מו שלופ, אז ראוי שינ חו על הדרכ הלכות לקיחת קרדיט. ראש הממשלה בנימינ נתניהו היה כהרגלו הראשונ לה תער בכל עוז על מבצע ארנונ. שבת ימינה, שבת שמאלה, והוא באמצע - דוהר להצט למ עמ החטופימ, להקליט שיחות איתמ ולדאוג שאיש לא יוכל להחמיצ את אח ריותו למאורעות. זה מגוחכ בדיוק כמו רבימ במח נה הרל"ב ש ירבו להכיר בקשר שלו לאירוע. אנשימ שכבר שמונה חודשימ צועקימ שהוא אחראי למחדלי שמחת תורה והמלחמה, שכחו לפתע שהוא הראש והוא אחראי. מ תכלימ רק על הצד הנוח שבמטבע. יומ לקיימ 250 מי שדורשימ כבר דיונ על אחריות, יתכבדו ויתמידו בקו יומ מטאטא 250 ששירטטו. ומי שכבר כל בדל דיונ על אחריות, יתכבד ויגלה יותר צניעות כשהוא מצייצ בלהט על רעייתו ותרומתה האדירה למבצע, וגמ יניח לחטופימ להתאושש בשקט. אני ח יד של שיטת גמ וגמ. ראשי צה"ל והשב"כ אחראימ למחדלימ ולה צלחות, מגיע להמ קרדיט ענק על המ בצע, ואחריות כבדה על כל מה שלפניו. ככ גמ ראש הממשלה ובכירי השרימ; אני מקבל בהבנה את תביעת הקרדיט הצי בורי, אבל מצופה מהמ שיפ יקו לברוח מאחריות ול בנ את הציבור. בליל שבועות השתתפתי בכמה תיקונימ בירושלימ )ללמדכמ כמה קשה מצבה של התורה(. יש בבירה תופעה מלבבת של חילונימ ודתל"שימ שמגי עימ לאירועימ כאלה, בלי מלגה ובלי ציונ ובלי שומ אינטר . ציבור כות בי השלטימ לשכנימ בשבת, או ציבור המזדהימ כיהודימ ו ולדימ מחידוד ההגדרות וההבדלימ. וחשבתי על הביטוי "הרוב המתונ", שנמצא בשימוש תכופ בשיח )למשל, "מיעוט קיצוני לא יאיימ על הרוב המתונ", יאיר גולנ, לאחרונה(. הרוב המתונ לא נמצא בצד אחד מובהק. הוא לא אוהב שממגרימ אותו לתוכ מגירות. הוא מעוניינ בהקדמת הבחירות, אבל לא עכשיו. מעוניינ לשלמ מחירימ עבור חיימ משותפימ. מעוניינ לבוא לשיעור תורה, אבל בלי שיבדקו בכני ה שומ דבר מלבד אמ יש נשק )ובציבור הזה, לרוב יש(. וכשנערימ מתגיי ימ, אנחנו חוששימ שיתקלקלו. בצבא, בעבודה שאחרי, בת קשורת או בכל מפגש עמ העולמ החיצונ. בכל ציבור שחש עצמו מיעוט, יש חשש להתקלקל. גמ אצל חילונימ יש תופעה של התקלקלות והתחזקות ושינוי. אצל כל מי שנחשפ על הדרכ ותוכ כדי החיימ. ההתקלקלות הזאת היא כרגע אחד התה ליכימ הכי חשובימ בחברה שלנו. הח שיפה לדעות שונות ו גנונות אחרימ, וההשפעה ההדדית בשיחות הברזייה, הנ מהדברימ שמאפשרימ לנו להמשיכ פה ביחד למרות הכל. לראות את הטוב שביריב, ויש בו. אשריכמ המתקלקלימ. אשריכמ כותבי השלטימ. אשריכמ לומדי תורה לשמה. אמ לא נתקלקל מ פיק, ופנו שבאמת • נתקלקל. akiva333@gmail.com עקיבא נוביק שיחת מזנו ן