שביעי

21.06.24 | ט"ו בסיון תשפ"ד | 592 גיליון | 4 ענבל רץ־גילמור אוהלה של אופוזיציה לבחירות. לא בגלל "אסור ללכת או מפלגה X שמ פר המנדטימ של מפלגה יותר גבוה או יותר נמוכ, בגלל שבעת Y מלחמה לא משחקימ בפוליטיקה. היצי בות הפוליטית שאליה אני חותר ועליה אני שומר היא חלק מהעוגנימ החשובימ של החברה הישראלית בכלל ובעת משבר בפרט. מי שיפרק את הה כמ הזה ויקח אותנו לבחירות יעשה מעשה בלתי אחראי ובלתי נ לח, אני לא אהיה האחד הזה". הדברימ החשובימ והנכונימ הללו נא .2020 ביולי 15 מרו על ידי בני גנצ ב מצבנו החברתי אז היה רחוק ממזהיר ובוודאי שלא הגיע לתהומות בהמ אנ חנו נמצאימ היומ. והמצב הביטחוני, נו מה אגיד לכמ, אמ יש דבר אחד עליו אינ מחלוקת זו העובדה שאנחנו נמצאימ בתוכ מלחמת קוממיות רב זירתית. אינ בביקורת הזו על גנצ ני יונ להגנ על הממשלה ועל העומד בראשה. אכנ, המציאות הקשה לה המ אחראימ דורשת קביעת יעד מוקדמ יותר לבחירות, ראוי שההנהגה תחזור לציבור לבקש את אמו ננו ולא בגלל שיש קבוצה שדעתה תנוח )אולי( רק אחרי שתחזה בראשו של נתניהו מתגלגל במורד רחוב עזה בשידור חי, ח ושלומ. אלא בגלל משבר האמונ הגדול מול ההנהגה, מול הצבא, מול עצמנו ותי קונ של אמונ יבוא רק בהבעת אמונ מחוד שת בנציגימ ישנימ או חדשימ, אבל כל זה א ור שיקרה תוכ כדי מלחמה, רק ב ופה. נטישת הממשלה על ידי גנצ וגדי איז נקוט היא בראש ובראשונה נטישה של הלוחמימ אותמ המ עצממ שלחו לחרפ את נפשמ בשדה הקרב. וגיית החרדימ החשובה )המחייבת מענה הולמ(, עליה נשענת הפרישה, רק מבליטה את גודל השבר הערכי. הרי טענתמ נגד החרדימ היא שבשגרה צריכ לאפשר למעטימ ללמוד תורה, אבל שבעת מלחמת ו גרימ את ה פרימ ויוצאימ כולמ לקרב. למה לא להקיש מככ גמ לעניינ האופו זיציה, שהיא הכרחית בשגרה, אבל אינ לה יעוד משמעותי במלחמת קיומ. טרמ הושגו, מטרות המלחמה הצפונ בוער ובפועל האויב דחק אות נו משמ. העמ היהודי, בארצ ובתפוצות, עומד נבוכ וחש ב כנה הקיומית בעצ מותיו. היה מצופה מגנצ ואיזנקוט )וגמ מיאיר לפיד, גדעונ ער ואביגדור ליבר מנ( לצאת לציבור ולומר: "ראש הממשלה ואני יריבימ של ממש, אכ גורל העמ היהודי עומד על הפרק. זאת אינה ממשלת אחדות רגילה, זו ממשלת הצלה שתקבע את גורלה של מדינת ישראל והעמ היהודי כולו. על אפ הקושי האידיאולוגי והאישי ועל אפ חילוקי הדעות, הנני. "לא אפנה עורפ ללוחמימ ששלחנו לקרב ולא לתושבי הצפונ המפונימ שלא מצליחימ לראות את האופק מבעד ללהבות. אני מבינ שמערכת בחירות, בעת הזאת, כשהריבימ מיומ כיפור האחרונ עדיינ בהירימ להכאיב בזיכרוני והשנאה באולפנימ וברשתות החברתיות גואה. אני מבינ שהקריאות ל רבנות ול נטישת הממשלה על ידי בני גנץ וגדי איזנקוט היא בראש ובראשונה נטישה של הלוחמים אותם הם עצמם שלחו לחרף את נפשם בשדה הקרב שיתוק צה"ל פגעו בנו, גמ אמ לא דמיינו את שהתרחש, ולכנ זו לא העת ל'בחירות עכשיו', לא מעניינ אותי המחיר הפוליטי שאולי אשלמ, אני בוחר לעשות מעשה קלמנזונ, לשימ בצד את המחלוקות וללכת להציל את עמ ישראל". תקראו לי נאיבית, אבל אלו הציפיות שלי ממנהיג. לצערי, הנאומ הזה טרמ הגיע. במקומו גנצ כבר התייצב בה פגנה ויחד עמ הנשיא, שבחר להעניק פר לקוראימ ל רבנות, המ מעניקימ רוח גבית ל"אחימ לנשק" ולפוטנציאל למלחמת אחימ. גנצ בחר באוהלה הריק מתוכנ של האופוזיציה, שמ רק מקטרימ על אי הנשיאה בנטל של החרדימ. לפחות • באוהל החרדי לומדימ תורה. inbal.ratz.gilmore@gmail.com גנץ ואייזנקוט. צעד מאכזב ולא מנהיגותי 90 צילום: מיכאל גלעדי, פלאש