שביעי

19.07.24 | י"ג בתמוז תשפ"ד | 596 גיליון | 6 נשים קטנות זיכרון חברה קנתה משחק עם דמויות של ילדות מכל העולם. הק ־ לפים היו איכותיים, עם ציורים מתו ־ קים ושמות אקזוטיים באנגלית. כשהיא הראתה לבעלה את הרכישה, הוא ביקש ממנה לזרוק אותם לפח. "למה?", הת ־ פלאה. "לא ראית שכתוב על הקופסה (פמיניסטית קטנה)? Little feminist זה חלק מהאג'נדה הפמיניסטית", הוא הסביר. חברתי לא הבינה, זה כולו משחק. בשלב הזה התבקשתי לעשות גישור למען שלום בית. הסברתי לה שאכן, על פניו, כביכול, לא יקרה כלום אם הבת שלה תשחק עם הקלפים, א־ב־ל חשוב להיות במודעות לתנועה שהופכת להיות קיצונית, אנטי־משפחתית ובסופו של דבר גם אנטי־נשית. נתתי לה את הדוגמה שבה "שדולת הנשים" דואגת בכל אמצעי שיהיה ייצוג הולם ושוויוני בכל מקום. הנה ציטוט מהניוזלטר האחרון שלהן: "לאחר הפ ־ נייה שלנו, יחד עם נעמ"ת ופורום דבו ־ רה, בעקבות היעדר ייצוג הולם בוועדה לבחינת תקציב הביטחון - היועצת המ ־ שפטית של משרד ראש הממשלה פנתה לראש המל"ל בדרישה לייצוג הולם של נשים. השבוע התבשרנו כי שש נשים 50% יצטרפו לוועדה - משמע ייצוג מהאוכלוסייה! לא 50% מהוועדה עבור ויתרנו ולא נוותר עד שנראה ייצוג שוויוני בכל ועדה, משרד ומקומות סביב השולחן". השדולה לא הסתפקה וגם פנתה לבג"ץ. "בית המשפט אמר בצורה ברורה שה ־ ממשלה לא מקיימת את החוק, ומייצרת תקרת זכוכית לנשים. השופטים אפילו תהו אם היו נשים בקבלת ההחלטה שאין צורך לקבוע הנחיות נוספות לקידום ייצוג הולם. בג"ץ קבע כי המדינה חייבת לייצר מנגנון שידאג לייצוג הולם לנשים במשרות אמון, גם הכי בכירות שבהן - המנכ"לים. זהו צעד חשוב במאבק של ייצוג נשים סביב שולחן ההחלטות, בדיוק בזמן שבו אנחנו בשפל מספרי והיסטורי של ייצוג". ב � שאלה ח "אז מה רע בזה?" , רתי התמימה, "הן דואגות לנו". ניסי ־ תי להסביר לה שמאחורי השיח המעצים והפוליטיקלי קורקט עומדות כוחניות ושתלטנות, שאינן תמיד לטובת נשים או לטובת אזרחי המדינה. אולי אין מספיק נשים שבאמת רוצות לשבת שם? אולי במקרה הגברים בוועדה הזאת שוחים יותר בחומר? האם שוויוניות היא בהכרח לשים אותו מספר מכל מגדר, כדי שזה ייראה לנו יפה בעיניים? הזכרתי לה שיש לנו נשים שמכהנות כשרות בממשלה כמו אורית סטרוק, לימור סון הר־מלך ומירי רגב, אבל הן זוכות להשפלות, שנאה ובוז. לא ברור לי איזו אישה תרצה למסור את נפשה בשביל משכורת פח, עבודה סביב הש ־ עון וכל כך הרבה רעל ורדיפה. האג'נדה הפמיניסטית מתרחבת לחינוך מגיל אפס בקלפים ובספרים "חינוכיים" כמו "סי ־ פורים לפני השינה לילדות מורדות" על מאחורי השיח המעצים והפוליטיקלי קורקט עומדות כוחניות ושתלטנות. חשוב להיות במודעות לתנועה שהופכת להיות קיצונית, אנטי־משפחתית וגם אנטי־נשית נשים ששינו את ההיסטוריה (וגם על זה לפמיניסטיות יש ביקורת, שיש שם יותר מדי זכרים) וספר כמו "הנסיכה הקט ־ נה" - טייק־אוף על הקלאסיקה "הנסיך הקטן". עד לאן הטרללת הזאת תגיע? הזחלית הרעבה? מיץ פטל הארנבה? כששמענו כולנו הזדעזענו את רוג'ר ווטרס מטנף עלינו, ונזכרנו בשירים של פינק פלויד שעליהם גדלנו והשפיעו רעל באין־יודעין על הנשמות שלנו. מיותר לציין שאת השירים הללו ושל עוד עוכרי ישראל כמו קט סטיבנס, שינייד אוקונור, אריק קלפטון ודומיהם הסרנו מהפלייליסט, וגם הקלפים נזרקו • כפסולת לסל וחסל... sharonroter@gmail.com shutterstock איור: שרו ן רוטר