שביעי

02.08.24 | כ"ז בתמוז תשפ"ד | 598 גיליון | 20 באימ אליה מכל הארצ, גמ חרדימ ואפילו שרימ בממשלה. "לכולמ ברור שאנחנו חלק מה חברה הישראלית. אינ לנו בעיה עמ זהות המדינה כיהודית, הרי ככ היא נו דה וזה נקבע עוד במגילת העצ מאות. ה כמנו לעקרונות האלה, וגמ לעקרונות נו פימ שנכתבו במגילה - שוויונ ואזרחות שווה". אתה רומז על חוק הלאומ? "החוק בא למעשה להנפיק תעודת זהות של המדינה, והדרוזימ לא שמ. לקחו את השייכות הישראלית מבני העדה. זה כמו להעביר אדמ ממחנה אחד למחנה אחר, או חלילה בדומה לקבו רה מחוצ לגדר. בחוק הלאומ ח רימ עיפימ של שוויונ, דמוקרטיה וזכויות אזרחיות. החוק יישאר פצע פתוח עד שיתוקנ העיוות. המדינה צריכה להוכיח במעשימ, לא בדיבורי רק ובניפוח בלונימ. הגיעה העת לעשות". טריפ ממחיש את הת כול שלו מאחת ה וגיות הבוערות בחברה הד רוזית: "העדה שלנו קטנה. הצעירימ שלנו, החיילימ והקצינימ המשוח ררימ, רוצימ לחזור הביתה ולבנות את עתידמ ליד ההורימ, בתוכ הכפר שבו גדלו. אנחנו לא מעוניינימ להת בולל או להתערבב בחיי קהילות אח רות, ורוצימ לשמור על המאפיינימ שלנו בתוכ היישובימ. "זה טוב לכולנו. את נולדת זית. ואינ חדש בשטח. הבעיות שלנו פתירות, רק צריכ להחליט וליישמ, בלי הבטחות רק. ה דירו את הבנייה בכל מיני מקומות, שי דירו גמ כאנ. "לא מזמנ הגיעו אליי ארבעה א"לימ מבני העדה, ו יפרו שהמ נאלצימ להתחבר לחשמל באופנ פי ראטי. הכנו הצעת חוק, שר הפנימ משה ארבל מינה מישהו שי ייע ונתנ לו מכויות, ההצעה עברה בקריאה טרומית, ואז בוועדת השרימ בכנ ת אמרו 'זה מיועד רק לדרוזימ, ולא ניתנ לייחד אותמ מאחרימ'. עניתי: יפה, עכשיו נזכרתמ בשוויונ? בכבוד, הרי זו הדרישה של העדה הדרוזית. "אני חייב להגיד לכ שזה מ ר רע לצערימ ולחיילימ שנלחמימ בחזית. המדינה צריכה להכריז שהיא נות נת להמ לפחות את מה שהיא מע ניקה לאוכלו יות אחרות. אפילו הטבות מ שהיו, בוטלו לגבי חלק מהיישובימ הדרוזימ. אנחנו לא קו עימות? את יודעת שלכפרימ שלנו ?2024 לא ניתנו תקציבימ מאושרימ ל לכפרימ וליישובימ ה מוכימ יש, ולנו אינ. למה צריכ להילחמ כדי לקבל את המובנ מאליו?". נגן גם על השכנים שלנו העתיד הביטחוני מדיר שינה מעיניו של השייח' טריפ. "החשש מאירועימ באוקטובר היה 7 כמו אלה שהיו ב קיימ תמיד בצפונ, ואנחנו צריכימ להיות ערוכימ לכל תרחיש. בעת מלחמה כוללת, לצה"ל יהיה קשה גמ להגנ על העורפ וגמ להילחמ בשטח האויב. לכנ הצעתי להקימ יחידות כוננות ביישובימ הדרוזימ, שייתנו מענה בעת הצורכ גמ לעצממ ולגמ ליישובימ השכנימ. היחידות יהיו מבו ות על חיילימ וקצינימ שקיבלו פטור ממילואימ". מה היית רוצה למ ור לחברה היהודית? "אני מבקש לפעול לאחדות. הש נאה, הפילוג והקוטביות רעימ למדינה, ומעבירימ מ ר של חולשה. האויבימ רואימ מה מתרחש בישראל, ומציעימ אחד לשני - תנו להמ לאכול את עצממ. "הקשר בינ היהודימ לדרוזימ איתנ, חזק ובל ינותק. אנחנו ביחד, למרות ה כנות והקשיימ. חשוב שמדינת יש ראל תעשה את המוטל עליה ותממש את השוויונ ביח לעדה הדרוזית. יש להראות לעולמ כולו, כיצד עדה שהולכת כברת דרכ לצד העמ היהודי והפכה לשותפה שלו, יכולה לחיות כאנ בשוויונ זכויות מלא. צריכ ליישמ את ברית השותפימ וברית החיימ בי נינו. יש לתת ביטוי ל י מאות, ולא • להשאיר אותנ חלולות". יהודייה, אני נולדתי דרוזי וצריכ לשמר את זה, בלי להפריע לשני או שנה 50 ו 40 לכפות על האחר. לפני המדינה הקצתה לחיילימ המשוחררימ חלקות אדמה שעליהנ המ בנו, אכ מאז לא חולקו אדמות ולא הרחיבו תוכניות מתאר ולא הפשירו קרקעות לבנייה ביישובימ הדרוזימ. זו רשלנות של כל ממשלות ישראל. "לצעירימ לא נותרה ברירה, והמ בנו על אדמות חקלאיות פרטיות שבבעלותמ. לא חלילה על אדמות מדינה. הפכו אותמ לעבריינימ והטילו עליהמ קנ ות מנה ליימ כבדימ של מאות אלפי שקלימ, ללא משפט. ככ הפכו שליש מבתי האב של העדה הדרוזית לעבריינימ". השייח' מ פר על אב לשני חיילימ שהתקשר אליו בדמעות. "בנ אחד שלו משרת ב דיר ביחידה מיוחדת, והבנ וצו 8 השני קיבל שני צווימ - צו אלפ 300 הרי ה לבית עמ קנ של שקל. ואני לא יודע איכ לעזור לו. כשנשיא המדינה הגיע לכאנ לנחמ, ביקשתי ממנו להפעיל את ה מכות שלו, כי מי ש ובלימ אלה החיילימ שנלחמימ בדרומ ובצפונ. דרשתי ממנו לחונ אותמ". היכנ הממשלה באירוע הזה? "נפגשתי עמ ראש הממשלה כמה פעמימ לאורכ יותר מעשר שנימ, ובכל פעמ מחדש הגשתי לו נייר עמדה ב וגיות המרכזיות לבני העדה הדרו הקשר בין היהודים לדרוזים איתן, חזק ובל ינותק. אנחנו ביחד, למרות הסכנות והקשיים. מדינת ישראל צריכה להראות לעולם כולו כיצד עדה, שהפכה שותפה לעם היהודי, יכולה לחיות כאן בשוויון זכויות מלא מתרגש מספר התורה לזכר החללים הדרוזים. כתבתנו עם השייח' טריף בביתו צילום: אודי ציטיאט