שביעי

300 יומ הוא היומ ה שלנו מחוצ לבית. אמ הייתמ אומרימ לנו שלא נהיה בבית כל ככ הרבה זמנ, לא היינו מאמינימ. איכ אפשר לחיות בצורה כזו תקופה כל ככ ארוכה? ימימ עברו מאז 300 . מתברר שאפשר ימימ של חו ר 300 , יצאנו מהבית ימימ שבגללמ כבר אינ 300 , ודאות לאנ לחזור. בערב שמחת תורה חיינו היו רגי לימ. מזג אוויר תווי וקריר, מטבח מלא עשייה ובית עמו באורחימ. במרחק קצר מגבול לבנונ, כשבינינו לבינ האויב חוצצת גדר תיל ולעיתימ גמ חומת בטונ, המחשבה על מלחמה ופינוי לא חלפה במוחנו. במקרה של מתקפת מחבלימ, האמנו בתמימות, נעצור אותמ במו נשקינו בזמנ שהמ שפחה ת תגר בממ"ד עד יעבור זעמ. אבל אז הגיע הטבח הנורא בעוטפ והבהיר שאינ מנו מפינוי. על ציוד לחימה עליתי, יחד עמ חבריי לכיתת הכוננות של מושב שתולה, בבוקר השבת השחורה - דקות פורות לאחר ששמענו את מטו י חיל האוויר מפ טרלימ מעלינו, וזמנ קצר אחרי שקי בלנו הודעה מהרבש"צ שמשהו נורא קורה בדרומ. נשאר לשמור על הבית. כתבנו ליד היישוב שבו הוא מתגורר ומשרת במילואים הטיל עבר דרך הסלון והמטבח, וריסק את כל החלונות והרהיטים. הבית יצטרך לעבור שיקום ארוך. גם העצים שבגינה מתו, כי אף אחד לא היה יכול לבוא ולהשקות אותם כשהחלו להתברר ממדי הפלישה של חמא , הבנו שאנחנו עומדימ בפני כנה דומה מצד כוחות רדואנ של חי זבאללה. חלק מהאורחימ עזבו בשבת, אחרימ יצאו לדרכ מיד בצאתה. השכמ באוקטובר, עלו 8 בבוקר למחרת, ב אשתי והילדימ על הרכב המשפח תי, עמ מעט ציוד אישי והרבה חו ר ודאות, ומאז לא שבו הביתה. ימימ עברו מאז אותה פרידה 300 מהבית, ובינתיימ הוא ה פיק להיפגע פעמיימ מירי בכינונ ישיר של טילי נ"ט, אחרי שכבר ניזוק מהדפ. הטיל הראשונ עבר דרכ ה לונ והמטבח, כשהוא מר ק בדרכו את כל החלו נות והרהיטימ; השני פגע בקורת הגג והרעיד את כל הבית. הקומה העליונה ניזוקה קשות, הקומה התחתונה תצטרכ לעבור שי קומ ארוכ, וגמ העצימ שבגינה מתו, כי אפ אחד לא היה יכול לבוא ולהש קות אותמ. כשהמשפחה תחזור לבית מתישהו, היא לא תכיר אותו. אני עצמי נשארתי בחזית, מגוי , חי בבתימ של אחרימ ונתונ 8 בצו ל כנה מירי האויב, אבל ההתמודדות האמיתית הייתה דווקא אצל המשפ חה שפונתה. אחרי נדודימ בינ קרו בימ, עברו אשתי וחמשת ילדינו לגור במלונ בנופ הגליל, שאנשיו הטובימ פתחו את הלב ועשו כל מה שהיו יכולימ למעננו, אבל חדריו לא היו יכולימ לשמש תחליפ לבית. במלונ נוצרה קהילה, אבל המ פונימ נאלצו להתמודד עמ מציאות שלא הכירו - בטלה ואבטלה, חיימ בינ ארבע קירות, הקמת פעוטונ וגנ, ארגונ ועדות ותפעול החיימ השוטפימ במציאות שהיא יר לחצ תמידי. בד בבד, חווינו את ההתגיי ות הנפלאה של עמ ישראל. אינ מכונת כבי ה במלונ? אינ בעיה. תושבי נופ הגליל ייקחו את הבגדימ המלוכלכימ ויחזירו אותמ נקיימ, ובהמשכ גמ ידאגו, יחד עמ העירייה וארגונימ נו פימ, לה קימ מאפ חדר כבי ה עמ מכונות, מייבשימ ומתלימ. קשה להבין איך נחזור לפני קצת יותר משבועיימ, אחרי תשעה חודשימ ויומ, המשפחה עזבה את המלונ והתקרבה הביתה, לבית ק"מ 8.4 במעלות תרשיחא, מרחק משתולה בקו אווירי. עכשיו אנחנו שומעימ את הדי הפיצוצימ והיירו טימ, אבל גמ רואימ ממש מרחוק את האנטנות של מוצב נורית, המתנשא מעל המושב שלנו ו ופג אש בתדירות כמעט יומיומית, ומרוחק ממני ק"מ אחד בשעה שאני כותב את השורות האלה. הבטחתי לילדימ שאשיג להמ משקפת ושננ ה למצוא את שתולה. אמ בדיוק יהיו נפילות, עמוד העשנ המיתמר למרחוק י ייע לנו לאתר את הבית. ימימ מחוצ לבית, הפינוי 300 אחרי יישובי קו העי 43 של רבבות תושבי מות שבר שיא שלילי. אפ שהיו בעבר מקרימ של פינוי אזרחימ בשל מלח מות, זה הפינוי מרצונ הארוכ בתול ה לאן לחזור אין 02.08.24 | כ"ז בתמוז תשפ"ד | 598 גיליון | 24