שביעי

09.08.24 | ה' באב תשפ"ד | 599 גיליון | 14 מאחורי דגל גולני שהונף בפריז עמדו בנו ונכדיו של עקיבא לקסר, שהיה באולימפיאדת ונחטף לאנטבה 1972 מינכן .1976־ בדרכו למשחקים ב "חשתי שהם חוגגים גם בשמי. זה הניצחון שלי" מבחינתי, רגע השיא של המשחקימ האולימפיימ התרחש בכלל מחוצ לתחרויות: כל אימת שג'ודוקא ישראלי זכה במדליה, הוא/היא רצו אל היציע לחגוג עמ חבורת המחורעימ ששאגו שמ. בייחוד תפ אותי הרגע שבו פיטר פלצ'יק יצ"ו התייפח על כתפי מאמ נו אורנ מדג'ה. בינ השאגות והה ת לפויות, מישהו ביציע שלפ דגל של גולני )החטיבה שבה שירת בנו של מדג'ה, עומר הי"ד( ופיטר מחה בדגל את זיעתו, עלה ונ תפג. אני אוהד שרופ של האוהדימ הישראלימ. כשהמ משתוללימ ביציעימ, הלב מתרחב. מול המוני הצבועימ הנאלחימ באירופה, המצעד שלנו מרעימ ולא מתבייש. זה נכונ בפריז, בפ טיב לי הוללות ובאירוויזיונימ. הרגע שבו מבינימ שיש באולמ נציגות ישראלית ח רת פרופורציה וח רת נימו הוא רגע מרנינ. החברה הישרא לית היא כיתה טיפולית שהצליחה מעל ומעבר למצופה. מי האח היקר שט כל הדרכ לפריז עמ דגל גולני כדי לשמח אב שכול, חשבתי לעצמי. הוא מוכרח להיות אדמ מיוחד. התחלתי לברר, ולא ידעתי עד כמה. עקיבא לק ר היה יהודי 1972 בקיצ צעיר ובעל חוש להרפתקאות. כש חבר הציע לו לנ וע יחד לאולימפיאדה במינכנ הוא נעתר, וככ נקלע מיד עמ הג 11 עתו למהומה ביב טבח ה פורטאימ היהודימ. בו במקומ החליט עקיבא שאינ לו מה לחפש בחו"ל, בפרט בגרמניה, ועלה על המטו הראשונ ארצה. "במ טו הבנתי: אמ המחבלימ האלה רו צימ למנוע מישראל לחיות ולהשתתפ באירועימ בי נלאומיימ, צריכ לעשות הכול כדי להשתתפ ולהופיע באירועימ כאלה", יפר לי השבוע. "באותו רגע נדר תי נדר: בעזרת השמ, אטו לאולימפיאדה הבאה". חלפו ארבע שנימ ועקי בא ה תדר על טי ה נהדרת לאולימפיאדת מונטריאול, בחברת אייר פראנ . מה קרה לטי ה, אתמ כבר יכולימ לנחש: עקיבא נחטפ לאנ טבה, והיה ממשוחררי מבצע יונתנ. אלא שלא בחור כמותו יישבר ברוחו - פחות משבוע אחרי השחרור, המ ריא שוב לקנדה ואפ זכה לראות כמה משחקימ. הגיע לק ר עמ 2004 השנימ חלפו, וב צאצאיו לאתונה. הוא הצטמרר לגלות שהכפר האולימפי נבנה באותו מודל כמו במינכנ, ונשא שמ תפילה לעילוי נשמת הקורבנות. כאנ אנחנו מגיעימ לאח היקר: מי שדאגו להביא את הדגל וח גגו ביציע המ בנו ונכדיו של עקיבא. המ נ עו כממשיכי דרכו כדי להניפ את הדגלימ שלנו בכל העוז ולחזק את ידי אחינו הנאבקימ בגויימ הח ונימ שעל המזרנ. "מעשה אבות ימנ לבנימ, ויתכנ שהבנימ עולימ על אבותיהמ", התפעמ השבוע עקיבא. "אינ מילימ לתאר כמה התרגשתי לראות מה שקובי בני ועמליה נכדתי עשו. חשתי שהמ חוגגימ שמ גמ בשמי. זה הניצחונ שלי". כמו עומר מדג'ה ז"ל, גמ קובי לק ר שירת בגולני. בני משפחתו מת גאימ במדבקת גולני על כל מכונית שברשותמ. המ מ פרימ ש מדג'ה הת קשה לעצור את התרגשותו מול הדגל 79 הירוק צהוב, וככ גמ עקיבא בנ ה בביתו בישראל. "אלה צמרמורות שלא היו לי באפ אחת מהאולימפיאדות ההנ, במינכנ ובמונט ריאול. אנחנו, כאנשימ מאמינימ, אומרימ שבכל דור ודור עומדימ עלינו לכלותנו. עכשיו זה מוחשי. עומדימ עלינו, אבל אני יודע שאנחנו ננצח אותמ. "צריכ להמשיכ להילחמ ולהצליח בכל מה שעושימ. בתעשייה, ב פורט ובכל שדה. רק אצלנו, האוהדימ ביציע המ חלק בלתי נפרד מה יפור ומהקרב. ואנ • חנו ננצח בו". akiva333@gmail.com עקיבא נוביק שיחת מזנו ן עקיבא לקסר