שביעי

23.08.24 | י"ט באב תשפ"ד | 601 גיליון | 12 בכניסה לגוש שילה יש מיצג מרגש למען אבינתן אור. היה כזה גם לולא הוריו התגוררו שם? התשובה ניתנת בשערי יישובים אחרים. קשה לומר זאת, אבל לפרופיל הסוציולוגי של מרבית החטופים יש משמעות צילום: דוברות "איזו חוצפה, לטעונ שהציונות הדתית לא מ פיק אמפתית לחטו פימ בעזה", טענ בלהט בנ שיחי, שהוא מה שמכונה "איש ציבור". "אנחנו לא מחבקימ אותמ מ פיק? אנח נו? בכל בית כנ ת שלנו, בשבת בבוקר, קוראימ תפילה להחזרתמ!". בדיוק, עניתי לו. בדיוק. בשבת האחרונה יצא ג'ונ פו לינ בזעקה נואשת לציבור הדתי. אל תשאירו אותי לבד, התחננ. במאמר ב"מקור רא שונ" יפר על בנו הרש גולדברג פו לינ שהוריד את הכיפה לפני שנתיימ, אכ המשיכ לבוא איתו לבית הכנ ת כדי שלא יישב שמ לבד. "איכ המגזר הערכי שלנו שותק מול העוול המו רי הנורא הזה?" תמה, וביקש לדבר על החטופימ, לע וק בנושא ול רב לקבל את הניגוד בינ החזרת החטופימ לבינ ניצחונ במלחמה. העלה נקודה. קשה מאוד להתנגד ער כית לע קה ולשמר את מידת האמפתיה וההשתתפות בצרתמ של יקירי החטופימ. ואכנ, מי שמתנגד לכניעה לטרור, ומוכנ למ ור את נפשמ של חטופימ לשמ ככ, צריכ למ ור את נפשו למענ שחרורמ בדרכ האחרת שהוא מציע וכנ תומכ בה. בפועל, זה לא ממש קורה. גמ אמ תתארגנ מחר הפגנה שאומרת "שח ררו אותמ בכוח צבאי", מעטימ יבואו חו מימ משאיות 9 אליה. כשאנשי צו יוע לעזה, מעטימ באימ להיאבק איתמ. אנחנו מדליקימ נר, אומרימ מי שבירכ, עושימ לייק, וקצת מטאטאימ את הנושא לירכתי הראש והלב. ג'ונ לא ביקש לתמוכ בע קה הנו כחית. הוא לא בא "לשווק" בדעת הקהל את ה יכוי הכי ריאלי להחזיר את בנו בחיימ. הוא ביקש בעיקר לפ תוח את הלב. לגלות אמפתיה. לא לה תנגד לע קה לפני שיודעימ מה היא כוללת. את המאבקימ שלו הוא עושה בעיקר בבמות בינלאומיות. הוא ואש תו רייצ'ל קורעימ את העולמ בזעקה למענ הבנ. המ מבקשימ את החיבוק שהמ לא מרגישימ. . כיכר הכ 60 נ עתי השבוע בכביש ני ה לגוש שילה היא מיצג מרגש למענ אבינתנ אור החטופ. האמ היה מיצג כזה לולא הוריו התגוררו בשילה? התשובה ניתנת בשערי יישובימ אחרימ. קשה לומר זאת, אבל לפרופיל ה וציולוגי של מרבית החטופימ יש משמעות, וייתכנ שהדברימ היו נראימ אחרת אמ מרביתמ היו דתיימ, חובשי כיפה, מתנחלימ. אדמ קרוב אצל עצמו, ונושא החטופימ הוא כרגע "תיק" של בני משפחותיהמ ושות פיהמ לדרכ האידיאולוגית. יש שני דברימ שמוציאימ אותי מדעתי בכל השיח ביב ע קת חטופימ )רק שניימ, ישאל השואל? לא, אבל תיכפ נגמר העמוד, אז בינתיימ שניימ(. האחד הוא תימת פיות של מתנגדי ע קאות: יש ני יונות נואלימ לצייר את מי שחו ששימ מע קה כערלי לב שמעוניינימ שחטופימ ימותו. מאמצ לשלול את הלגיטימיות של כל טיעונ ודעה שאינמ "כולמ, עכשיו"; להפוכ את הנושא לשחור ולבנ מוחלטימ. הרעה החולה השנייה היא שלילה אוטומטית של כל עמדה שישמיעו ראשי מערכת הביטחונ, "כי ראינו כבר מה שוות ההערכות שלהמ". ברגע שאיש ביטחונ ישמיע טענה בעד שח רור חטופימ, או בעד לקיחת יכונ כלשהו, מיד ייענה מימינ ב"שמענו אתכמ באו לו/ בגירוש/ בשמחת תורה". אני מאלו המאמינימ שראשי השב"כ, המו ד וצה"ל מבינימ דבר או שניימ בביטחונ, ולפחות מתנגד לת רבות של ביטול כל מה שיגידו ביט חוני טימ אמ אינו תואמ את עמדתי. אלו ואלו מרדדימ את הדיונ, מחרי בימ את השיח, ומרחיבימ עוד קצת את • הקרעימ בינינו. akiva333@gmail.com עקיבא נוביק שיחת מזנו ן