שביעי

06.09.24 | ג' באלול תשפ"ד | 603 גיליון | 4 ענבל רץ־גילמור מחלוקת לשומו שמיים של איראנ, חמאס, בהכוונתה הביא עלינו שואה קטנה וחשפ בפנינו פעמ נו פת את התוכנית הגדולה והמ ו נכרנת להשמדתנו. עובדה זו ידועה לכל ילד במדינת ישראל. המתקפה האכזרית ליכדה אותנו והזכירה לנו את עוצמתנו. התגיי נו, נלחמנו, תרמנו. לעמ הטוב הזה לא היה זמנ לדיבורימ, לניתוחי עומק, לני יונ להבינ איכ הגענו עד הלומ. בלטו בהדרמ ההורימ השכולימ שהתנהלו בממלכתיות ואצילות על אנושית - על אפ המחיר ששילמו והעובדה שהיו הראשונימ להיחשפ לעדויות ולמשמעויות של גודל המחדל. בציבור רווחה ההבנה הכללית כי אנחנו באירוע מ דר גודל אחר; כזה שדו רש מאיתנו להניח בצד את המחלוקות, הריבימ והכע ימ. תקופת ראשית המלחמה הייתה מעינ פיילוט לבאות. רוב הציבור עדיינ אוחז בהבנה הזו, ולראיה - ההתייצבות ל בב שני ושלישי למילואימ, למרות הקושי הגדול והמצוקות הנלוות. בציבור הרחב. השחיקה ניכרת חו ר היכולת שלנו לצלול למורכבות ולנהל דיונ עומק, בלי לשרופ את המו עדונ, מזנב בנו וממ מ את כל הטוב שהתגלה בראשית המלחמה. מתגנב חשש שלא נצליח לייצב את המצב לטווח ארוכ. אובדנ ה ולידריות הב י ית שה חזיקה אותנו הוא אירוע מ וכנ. ה ולי דריות הכרחית ליציקת י ודות שי ייעו לנו להתכוננ לבאות, ולצערי יש באות קשות להתכוננ אליהנ. היעדר ולידריות מאפיינ חברות מער ביות שמרוב "הכלה" לא מצליחות להכיל שיח מורכב באמת. הנ אימצו "רב תרבו תיות״ שבב י ה אינדיבידואליזמ קיצוני, ההופכי לכור ההיתוכ. הרב תרבותיות ני תה לייצר חברה ובלנית, אבל במ קומה נוצרה חברה מקוטבת שרידדה את השיח, תוכ שהיא מעקרת מתוכו מושגימ של טוב ורע, והופכת אותמ לרלטיביימ באצטלה פ אדו מו רית, שנועדה להפוכ אותמ ח ינימ לביקורת ומוגנימ מדיונ. לתהליכ הזה אינ שומ קשר לרצונ לייצר טוב. ביטוי לככ ניתנ למצוא בקמפו ימ בארה"ב. תיקונ האפליה נגד שחורימ לקח את ערכ השוויונ וייצר בשמו מרחבימ ואירועימ נקיימ מלבנימ, כשמאבטח עמד בכני ה ו ילק בבושת פנימ כל מי שלא נולד עמ הפיגמנטציה המתאימה. ככ נו צרו קבוצות ותתי קבוצות עמ מעט מאוד משותפ ביניהנ, שנאבקות כמעט על נושא. רק שנאת יהודימ היא בקונצנזו . ברשימת המשימות לתיקונ חברתי/ דתי/פוליטי של אותנ קבוצות אינ חשי בות ליצירת ב י משותפ, שיאפשר ייחודיות מצד אחד ופתיחות מצד שני; תיקונ שיאפשר לכולמ להתקיימ באותו מרחב, ואולי אפילו להרהר בתנאימ הנ דרשימ כדי לבנות חברת מופת. החלטת יו״ר ההסתדרות לקחת את המנדט שקיבל מהעובדימ לנהל בשממ מאבק על תנאי הע קתמ, ולהשתמש בו כדי לכופפ את הממשלה ב וגיה בטחונית בזמנ מלחמת קיומ - היא מופת של הוצאת מושג מהקשר. חוסר היכולת שלנו לנהל דיון בלי לשרוף את המועדון ממסמס את הטוב שהתגלה כאן. אובדן הסולידריות מסוכן לקראת הבאות, ויש באות קשות להתכונן אליהן בשונה מהעולמ המערבי, שכבר ידע מהפכות גדולות ויכול אולי לקחת את הזמנ - כאנ אינ זמנ. למדינת ישראל וליהודימ אינ את הפריבילגיה להת מהמה. א ור לנו ל מוכ רק על כושר ההישרדות ועל התכונה הגלותית יהודית לארוז פקלאות במהירות ולב רוח מפני ני יונות השמדה. פוגרומ, בריחה ושיקומ מחדש אינמ תוכנית עבודה. הגענו הביתה אחרי מ ע ארוכ שנולד בייעוד, ובדרכ - מכורח הנ יבות - הייעוד הפכ לגורל. הציונות חייבת לאמצ את הפורמט הישנ של מח לוקת לשמ שמיימ, שבו ליבונ ודיונ ב ו גיות ליבה לא קורעימ אותנו. רק ככ נוכל לע וק בייעוד, ומי יודע - אולי הפורמט יהיה כל ככ מוצלח, שאורו יגיע גמ לגויימ • וממנו תתקצר הדרכ לתיקונ עולמ. inbal.ratz.gilmore@gmail.com דרושה ייחודיות לצד פתיחות. ההפגנות בתל אביב, השבוע 90 צילום: תומר נויברג, פלאש