שביעי

13.09.24 | י' באלול תשפ"ד | 604 גיליון | 4 ענבל רץ־גילמור תשנו את העולם ילדה שלי אהובה, "צאי לשלום, עמ ישראל מאחורייכ". ככ בירכתי בת חילת השבוע עוד גילמורית שיצאה למ כינה קדמ צבאית. המילה מכינה מקבלת משמעות כבדת משקל בימימ אלה. המשמעות כפולה השנה, וגמ הצורכ בהכנה. הרי אמ לומר את האמת, המשימה שעומדת לפתחמ של ילדינו היא כבירה, שכנ עד עכשיו חיינו באשליה שעולמ המבוגרימ בנוי ומוכנ לקבל לחיקו את הדור הצעיר. חשבנו ששנת המכינה ת ייע להעמיק את החיבור לזהות היהודית והלאומית, לאמונה בצדקת הדרכ ולמימוש חזונמ של נביאי ישראל. אבל עולמ המבוגרימ, העו למ שבנינו, קר לו באחת. האמונ נשבר, ועכשיו צריכ לבנות הכל מחדש - וזה לא שהמבוגרימ משחררימ בקלות. יש מי שמנ ה להפריע בבואו לקבוע מ מרות, ולהשאיר לו מציאות שכוללת הנחות י וד שהביאונו עד הלומ ושי נד לו אותנו להמשיכ את כשלי העבר. מפו ליטיקאימ כושלימ שמדקלמימ י מאות נבובות ומנהלימ שיח רדוד ומתלהמ, עבור אנשי משפט הנלחמימ בפשרה ובאנשי צבא שנאחזימ בקרנות המזבח וממנימ מינויימ שנויימ במחלוקת, ועד אנשי איגודימ ח רי חמלה וחינוכ או רועימ רוחניימ שחלקמ מובילימ מחאות וחלקמ מפירימ הבטחות. הוא שיבנה הדור הצעיר הזה את העולמ מחדש. דרכ הקאנונ המרהיב של המקורות היהודימ, דרכ הרגליימ בשבילי ארצנו, דרכ עשייה חברתית בכל פינות הארצ. אישיותמ של חברי דור הניצחונ תמשיכ להתעצב ולהו יפ עוד קומה לזו שנו פה בעקבות המלחמה. לצערנו, הגילמורית וחבריה כבר יוד עימ דבר או שניימ על שכול, כאב ואובדנ. צירופי המילימ "לעולמ לא עוד", "מל חמת קוממיות" ועוד קיפצו מתוכ פרי ההי טוריה היישר למציאות חייהמ. המילה "אתגר" כבר לא באה יחד עמ "הישגיות", אלא מוצמדת לביטוי "ערבות הדדית". הדור הזה מבינ הרבה יותר טוב מאיתנו שלא יימנו להוריש את הארצ. הוא מבינ וגמ למד לא מזמנ את הרצל לבגרות, ושיננ כי "הציונות היא אידיאל אינ ופי". התמימות שקיווינו שתהיה מנת חלקמ הפכה לאש בוערת של עשייה. בזמנ שא נחנו ע וקימ בעבודת אלילימ גיר ת - הריב והמדונ, שמאז חורבנ הבית 2024 אנחנו וגדימ לו, וביתר שאת בשנתיימ האחרונות. הדור הזה מכינ את עצמו לחדש ימינו כקדמ. דור זה הוא לא רק דור הניצחונ, אלא זהו גמ דור התקווה. אל הדור הזה אנחנו נושאימ את עינינו, וכדאי שנזוז הצידה ולא נפריע לו כשהוא ולל את תקומתנו מחדש. וחבריה בינתיים, הגילמורית לא קיבלו את המפתחות לחדרימ. המ לא מצפימ לג'קוזי מפנק, ואפילו לא נתנו להמ להתקרב לקיבוצ עלומימ שבו יבלו את השנה הקרובה. את הזכות להלכ אולי החברה הישראלית כולה צריכה מכינה, להתגבש ולגלות מחדש האחד את השני, להזיע ולהתאמץ כדי לזכות באדמה הקדושה הזו מחדש במקומ הקדוש, שבו לחמו כתפ אל כתפ כיתת הכוננות של הקיבוצ וחיילי צה"ל מול עשרות מחבלימ, החליטו ראשי מכינת יונתנ כי המ צריכימ להרוויח. רק אחרי מ ע פיזי של כמה ימימ המ הגיעו אל מבנה המכינה. ממש כמו בני ישראל, שהלכו במדבר טרמ זכו להיכנ אל ארצ ישראל, המ הזיעו, התגבשו, התמודדו עמ משקלימ ובעיקר גילו זה את זה. כמו בני ישראל המ למדו כי הארצ הזו, על אפ הקשיימ המורכבות והמלחמות, היא משהו ששווה להתא מצ בשבילו. אולי גמ החברה הישראלית כולה צריכה מכינה, להתגבש ולגלות מחדש זה את זה, להזיע ולהתאמצ כדי • לזכות באדמה הקדושה הזו מחדש. inbal.ratz.gilmore@gmail.com