שביעי

19 | 20.09.24 | ל תשפ"ד י"ז באלו | 605 גיליון משמעות מצמררת. משה קקון לצד הפרויקט שהגה, "סליחה ביום" צילום: יהונתן קקון ב רחבי הצפונ, אפילו כשאזע קה קורעת את דממת הלילה וקולות נפצ נשמעימ מרחוק, יש תושבימ שמתכנ ימ בבתי כנ ת ובמקלטימ לאמירת ליחות. השנה, הנ מקבלות משמעות עמוקה יותר, כאשר הקהילות המ פונות והלא מפונות מתמודדות עמ חו ר הוודאות והחרדה שהביא עימו המצב הביטחוני המתוח, אולי רגע לפני מלחמה כוללת. רטונ מאירוע כזה הפכ וירא לי ב ופ השבוע שעבר, ותיעד את ההתמודדות של קבוצת מתפללימ עמ מטח כבד של חיזבאללה באמ צע אמירת ליחות בקבר המיוח לבניהו בנ יהוידע, מוכ לביריה. "היינו קצת אחרי 'אדונ ה ליחות', כשפתאומ שמענו יציאות של מיירטי כיפת ברזל. לא היה לנו זמנ אפילו לרוצ החוצה למרחב מוגנ, כי הכול היה מיידי, וגמ לא הייתה אזעקה", משחזר אחד המתפללימ, יו פ כהנ, תושב צפת. "זה היה מבהיל מאוד. כולמ הת כופפו ונצמדו לציונ התנא הקדוש, שהיה הנקודה הכי מוגנת בחדר. היו גמ כאלו שהתחילו לבכות ולצעוק 'שמע ישראל'. בזמנ ששכבנו על הציונ, שמענו את היירוטימ וגמ פי צוצ של רקטה, שפגעה בנקודה ממש קרובה וגרמה להפ קת חשמל. היו מתפללימ שנכנ ו לחרדה. אחר ככ מד"א והמשטרה הגיעו לאזור וטיפלו בהמ. כשיצאנו, ראינו על ההר ממול שלושה מוקדימ של שריפות. חלק מהאנשימ הלכו, והיו כאלה שנשארו והמשיכו לומר ליחות למרות הכל". לדברי כהנ, האירוע חיזק את תחו שת שותפות הגורל בינ המתפללימ, שחלקמ לא הכירו קודמ לכנ. "הרגש נו שכולנו באותה ירה. ראיתי חבר'ה עוזרימ אחד לשני, הבוגרימ יותר הרגיעו את המשתתפימ הצעירימ ואת הבנות. חלק מהאנשימ הציעו טרמפימ החוצה למי שהיה צריכ". מה אתה עשית? "נשארתי והמשכתי לומר ליחות, וזה נתנ לי ולכל מי שנשאר המונ כוח ועוצמה. כל מי שנשאר, צעק את ה ליחות מכל הלב. הרגשנו שהאויב