שביעי

27.09.24 | כ"ד באלול תשפ"ד | 606 גיליון | 22 ״ ב בוקר שמחת תורה התעורר הרב שמואל לוטקי ולא יכול היה לשער שבתוכ זמנ קצר יתהפכ עליו עולמו - וחייו וחיי משפחתו ישתנו לנצח. שניימ מבניו, נועמ וישי הי"ד, מיהרו לצאת לעזרת קיבוצ עלומימ בלי שאיש קרא להמ. המ נלחמו באומצ ובמ ירות נפש מול קבוצת מחבלימ גדולה עד נשימתמ האחרונה, לא טרורי טימ והצי 40 לפני שחי לו כ לו את תושבי הקיבוצ. "כשנודע לנועמ וישי על המתקפה בדרומ, המ יצאו לדרכ ולא הי ו. לא משומ שקיבלו פקודה, אלא מתוכ תחושת אחריות עמוקה", מ פר הרב לוטקי. "מדובר בשני אנשימ שלא חשו חובה אישית ל כנ את עצממ, אלא ראו חובה כללית לעזור". (57) את החג העביר הרב לוטקי בכפר עציונ, עמ בוגרי ומ יימי קור הגיור הצבאי נתיב, מתוקפ תפקידו כדיינ בבית הדינ לגיור של צה"ל. במהלכ היומ קיבל ידיעה ראשונית על הקרב שבו השתתפו בניו. "הד לקנו את הטלפונימ והיינו מוכנימ למקרה שיקראו לנו, אבל לא חשבתי 11 שזה יהיה משמעותי כל ככ. בשעה התקשר אחד הילדימ ו יפר שנועמ וישי בדרומ והקשר עיממ נותק. "הבנתי שהמ משתתפימ בלחימה, ותיארתי לעצמי שהמ לא פנויימ כרגע לענות לטלפונ. לא חשבתי שיש לי איכ לעזור שמ, לא הבנתי את גודל האירוע. רק במוצאי החג, כשהטל גיבורי ישראל. נועם )מימין( וישי סלוטקי ז"ל חייבים את חייהם. קיבוץ עלומים בימים יפים יותר פונימ שלהמ אוכנו דוממימ בכני ה לקיבוצ והרכב שלהמ נמצא שמ נטוש, הפנמתי שזה יותר מורכב ממה שח שבתי". במשכ ארבעה ימימ הוגדרו האחימ לוטקי כנעדרימ, וכל יומ שחלפ היה מתוח ומלא חו ר ודאות. האמ נחטפו לעזה? האמ נפצעו? האמ נהרגו? "בינתיימ הוקפצתי למילואימ במ חנה שורה, והבנימ האחרימ שלי גוי ו למילואימ ונ עו ליחידות שלהמ", מ פר הרב לוטקי. ביקור הניחומים המצמרר את הבשורה הקשה קיבל האב מק ציני נפגעימ שניגשו אליו, ובפיהמ החדשות הנוראיות: שני הבנימ זוהו כחללימ, שנפלו בעודמ מגינימ על הקיבוצ. ר "ר ישי לוטקי ז"ל היה בנ בנופלו, והותיר אחריו את אשתו 24 אביה ובתמ בארי; ר "מ )מיל'( נועמ , והשאיר את רעייתו 31 לוטקי היה בנ עדי אלמנה ואת בנמ נטע יתומ. שניהמ נטמנו זה לצד זה בהר הרצל. "מיד חזרנו הביתה לשבת שבעה", נזכר הרב לוטקי בכאב. "ישבנו - ולא ידענו הרבה פרטימ, רק שהמ יצאו לקרב בעלומימ מתוכ תחושת מ ירות נפש. לא היה להמ קשר אישי עמ אפ אחד מהקיבוצ. בשבילנו זה היה מרשימ ומעורר השראה". אנשי עלומימ הגיעו לנחמ את המשפחה, ושיתפו אותה במה שהת 7 רחש בקיבוצ שהפכ לשדה קרב ב באוקטובר. "המ הראו לנו רטימ מחבלים, ובכל זאת יצאו 40 הם ידעו שמולם עומדים עם נשק קל וללא פקודה מגבוה. אף אחד לא קרא להם, אין להם חבר או קרוב בקיבוץ, אבל הם הבינו שמתוך ערבות הדדית הם חייבים להתייצב הפנמתי 90 צילום: מנדי הכטמן, פלאש