שביעי

הזמרימ בהודעה שפור מה יחד עמ השיר. ”השיר הזה הוא ממש לא השיר שלנו, הוא השיר שלכמ. כל הלוח מימ, הלוחמות, כוחות הביטחונ בכל הארצ שכבר יותר מחודש נותנימ את הלב והנשמה למענ כולנו. השיר הזה הוא שלכמ ורק שלכמ, ושיידעו טוב טוב - כל כאלב ביג’י יומו”. לא נוכל להעלות על הכתב את כל מילות השיר, אבל הוא נותנ כבוד לכל היחידות הצבאיות, וגמ ניחנ בכושר נבואי מרשימ )רק למה שכחתמ את יחיא ינוואר? ומה יעלה עכשיו בגו רלו של אבו בקלאווה?(. אולי השיר הזה לא ייכנ ל פרי ההי טוריה, אבל לפחות לכמה רגעימ, דווקא בשעה הכי קשה, הצליח להפיח קצת אופטימיות, תקווה וחיוכ בקרב אלפי ישראלימ. אגב, השיר הזה גמ יבכ את ישראל, כאשר בכתב התביעה של דרומ אפרי קה לבית הדינ הבינלאומי בהאג היא ציינה אותו כהוכחה לה תה לרצח עמ; על נ ו טילה נא ר להופיע בארה"ב בעקבות ככ, ובכל זאת, נראה שהש ניימ לא מתרגשימ. או כמו שהמ אומרימ בשיר: ”המ צועקימ עליי ’חינמ פל טינ’, אבל משומ מה זה נשמע לי כמו מבצע לחגימ”. • • • גמ בשעות החשוכות של הלילה תמיד יהיה כוכב קטנ שיאיר לכ את עצמכ, את הדרכ הביתה תמיד זה הכי חשוכ לפני הזריחה כשהשיר ”לצאת מדיכאונ” ראה אור לראשונה, באוגו ט שעבר, קשה היה להאמינ שבתוכ כמה חודשימ ישמעו אותו כמעט בכל בית ישראל. זה היה ב כ הכל עוד שיר שמתפלל לימימ שקטימ ויפימ, וגמ מתובל בצירופ של קלישאות שכולנו אוהבימ )”תמיד הכי חשוכ לפני הזריחה”(. ביר שגמ הזמר מאחורי השיר, יגל אושרי, לא חשב שזה יהיה השיר שיגרומ לו לפריצה. אלא שאז הגיעה המלחמה, והשיר, שנכתב במקור על רקע חייו האישיימ של אושרי, קיבל משמעות שונה לח לוטינ. החל מהשורה ”להתמודד עמ הפחדימ, לקפוצ למימ עמוקימ” ועד המשפט שהפכ ל י מה - ”גמ בש עות החשוכות של הלילה, תמיד יהיה כוכב קטנ שיאיר לכ”. לכנ, זה לא כל ככ מפתיע שהשיר הפכ אט אט להמנונ הבלתי רשמי של המלח מה. הרשת החלה להתמלא ב רטונימ של לוחמימ שחוזרימ לחופשה בבית, וברקע, כמעט בכולמ, התנגנ השיר של אושרי והוריד לא מעט דמעות. על פי חברת ”מדיה פור ט”, ”לצאת מדיכאונ” תפ את המקומ השני בר שימת השירימ המושמעימ ביותר ברדיו בשנת התשפ”ד. ה יבה אולי מ תתרת באחת משורות השיר: ”להאזינ גמ לשירימ, כי זמרימ המ הרופאימ הכי טובימ שיש למדע להציע”. • • • לא צריכ מילימ גדולות רק תפילות אפילו אמ קשה לראות תמיד אתה משאיר לי אור אחד קטנ גמ אמ אתמ לא חובבי אירוויזיונ, ביר להניח שאתמ מכירימ את עדנ גולנ ואת ”הוריקנ”, השיר שביצעה השנה בתחרות השירה בשבדיה. אנ חנו כותבימ ”תחרות שירה”, אכ כבר מזמנ ברור שגמ הפוליטיקה משחקת בו תפקיד גדול. השנה חווינו את זה על בשרנו - גולנ עלתה לשיר לקול שריקות בוז מהקהל, נציגי מדינות שונות החרימו אותה ותקפו אותה, ולקינוח הגיעה "חינם פלסטין? מבצע לחגים". נס וסטילה אולי "חרבו דרבו" לא ייכנס להיסטוריה, אבל לפחות לכמה רגעים הצליחו נס וסטילה להפיח תקווה וחיוך בקרב אלפי ישראלים. שלא לדבר על הכושר הנבואי שהתגלה בהם צילום מסך גם בשעות החשוכות. המילואימניק איתי עם בתו הדר 02.10.24 | ערב ראש השנה תשפ"ה | 607 גיליון | 32