שביעי

הבית הכי שמח הפך חשוך ועצוב השנה הזו שינתה בי המונ. אני כבר לא חנ זנדר. אני חנ, אחות של נועה שנרצחה בנובה. ואני גאה בזה. בשנה הזו גיליתי מחדש את המשפחה שלי. ההורימ שלי תמיד היו הכי חזקימ בעולמ, ופתאומ אני רואה אותמ נשברימ ומתר קימ. הבית שלנו, הבית הכי שמח שהכרתי, הפכ להיות בית חשוכ ועצוב. ובתוכ כל זה, הבית הפרטי שלי עבר שי נוי, כשנולדה בתנו הבכורה אור. בתוכ כל החושכ והקושי נכנ אור גדול. בפנ המקצועי, לעבודתי כעיתונאית עמ תחושה שגמ לנו יש אחריות למה שקרה, שגמ אנחנו לא שאלנו מ פיק את השאלות. חזרתי מתוכ תחושת שליחות ורצונ להביא כמה שיותר את קולנ של המשפחות השכולות. כשהבנתי שיש כתבות עמ משפחות שכולות שלא שודרו, זה הטריפ לי את הדעת. אינ דבר כזה שמשפחות הקדישו מזמננ, ואנחנו נושיב את זה על המדפ. אני לא יכולה להיות חלק מזה. כל ככ קשה לי שהמשפחות האלו מרגישות שקופות. אני לא מאמינה שכבר עברה שנה. המשפחה שלי עדיינ שמ, אנחנו יכולימ לתאר כל דקה מאותה שבת. אבל כשאני מ תכלת על השכול, אני גמ רואה את כל האנשימ הטובימ שעזרו לנו. אמ יש יבה לתקומה - היא האנשימ שלנו, העמ שלנו. המ יעזרו לנו לבנות את עצמנו מחדש. אני מרגישה את זה בכל גופי. . אחותה, 13 עיתונאית חדשות נועה ז“ל, נרצחה במסיבת הנובה בחיינו. ח ן ז נ ד ר שנה במלחמה 29 | 11.10.24 | ערב יום הכיפורים תשפ"ה | 608 גיליון