שביעי

11.10.24 | ערב יום הכיפורים תשפ"ה | 608 גיליון | 30 היה החודש האחרונ בשי 2023 אוקטובר רות ה דיר שלי, כ פורטאי מצטיינ בשלישות הב י הטכני של חיל האוויר בחיפה. זה היה אינטנ יבי מאוד, אבל דווקא שמ - מתוכ כל הבלאגנ במדינה - התחלתי להבינ את השלי חות שלי בתור פורטאי. לפני כנ ממש רציתי לפרוש משחייה, הרגש תי מיצוי והיה לי קשה. אבל החודש הזה נתנ לי את המוטיבציה והרצונ לייצג את המדינה שלי. הבנתי שאני מ וגל להשפיע על אנשימ ולהיות משהו יותר גדול מ פורט. ועשיתי את זה. האולימפיאדה הייתה כל מה שרציתי. הרגע של השמעת "התקווה", אחרי הז כייה הראשונה בזהב, היה כל מה שרציתי. ברמה מטרימ חופשי הוא 100 האישית, המשחה ל זה שפ לתי בו באולימפיאדה הקודמת, ומאוד רציתי אותו. אבל מעבר לזה, כשההמנונ התחיל להתנגנ, הבנתי שזה הופכ להיות רגע שהוא לא רק שלי, אלא של העמ כולו. זו הייתה התפרצות רגשות, והיה מ פק מאוד להבינ שהפכתי להיות קונצזו של עמ שלמ. שהשירה שלי הצליחה ל פר יפור של שנה שלמה. אני גר בקריית אתא ויש כמה פעמימ ביומ אזעקות. זה לא פשוט, אבל אמ בעזרת השמ זה יחזיר את התושבימ הביתה, אנחנו מוכנימ ל פוג. אני מאמינ גדול בעמ ישראל. במחל קות השיקומ שבהנ ביקרתי השנה פגשתי אנ שימ מדהימימ. יש לנו עמ חזק. ברגע שנהיה מאוחדימ ונמצא את המאחד, ויש המונ, אני חושב שההמשכ יהיה טוב יותר. עמ י ד דא ו ן השירה שלי סיפרה סיפור של שנה שלמה הוכתר פעמיים לאלוף פראלימפי בפריז וזכה בחמש מדליות עברתי אירוע לבבי ואיבדתי את בני עברתי אירוע לבבי קשה. פינו אותי 2023 עברה עליי שנה נוראית. ב ופ פטמבר לבית החולימ ואושפזתי למשכ עשרה ימימ, שבמהלכמ הייתי בינ חיימ למוות. לאחר שהתעוררתי עברתי צינתור ופתיחת שני עורקימ. באוקטובר, כשאני בתחילת הליכ שיקומ לב בבית החולימ שיבא, התחלנו 7 , בשבת להיחשפ למאורעות הקשימ ולזוועות שביצעו חיות האדמ, הטרורי טימ מחמא . בני הצעיר, עדי, לחמ במשכ שלושה שבועות בחירופ נפש וכארי בצפונ רצועת בנובמבר, נפל על משמרתו למענ מדינתנו היקרה, 18 , עזה, עד שבבוקר שבת . האירוע הזה טילטל את חיי ואת חיי משפחתי. 20 חמישה ימימ לאחר יומ הולדתו ה עלינו להבטיח את הניצחונ במלחמה ולהתקדמ בשלב התקומה - השבת החטו פימ, פירוז עזה עד לכדור האחרונ וככ גמ בדרומ לבנונ. עלינו לשמר את הערבות ההדדית בינינו ולפעול לאחדות רחבה, לחיזוק החו נ הפנימי ולהגברת ה יכוי לכוננ שלומ בתוכנו. את הלקחימ אנו חייבימ להפיק מתוכ ה כמה רחבה, כדי למנוע את הישנות הכשלימ והמחדלימ שהובילו אותנו לשנה הארורה שחלפה. עלינו לחזק ולבצר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולזכור תמיד שנצח ישראל לא ישקר. חבר פורום הגבורה. בנו, סמ"ר עדי חרב ז"ל, היה לוחם בסיירת נח"ל ונפל בעזה מאל כ חרב השנה קשה בחיינו. צילום: לילך וייס רוזנברג, הוועד האולימפי הישראלי