שביעי

16.10.24 | ערב סוכות תשפ"ה | 609 גיליון | 22 "גם אם נשלם להם כסף, הם ימשיכו לנסות להשמיד אותנו". ילין בבארי השמאל הישראלי. במשכ שמונה שנימ כיהנ כראש המועצה האזורית אשכול, ובתפקיד זה עבר את תקופות מבצעי עופרת יצוקה, עמוד עננ וצוק איתנ. נבחר לכנ ת מטעמ יש עתיד, 2015 ב וכעבור ארבע שנימ )לא לפני מעבר קצר למפלגת העבודה( פרש מהחיימ הפוליטיימ. בשבועות שלפני המלחמה הוא שהה בביקור משפחתי באו טרליה, ושב לאוקטובר. ”בבוקר שמחת 5 לארצ ב , הבנתי שזו 6:30 תורה, כבר בשעה מלחמה ולא מבצע, כי בדרכ כלל יורימ פצמ”רימ על החקלאימ בקו הקדמי של העוטפ, והפעמ הטילימ הראשונימ נורו לתל אביב. צעקתי לכולמ שייכנ ו לממ”ד גמ אמ אינ אצלנו צבע אדומ. ”אחרי עשר דקות התחילו המטחימ גמ עלינו, וכעבור עוד עשר דקות, , כבר שמענו את ירי המחב 6:50 ב לימ אצלנו בקיבוצ. בתוכ כמה דקות נוח’בות, 300 בארי נכבשה על ידי מחבלימ. בזמנ 700 ובשיא היו אצלנו הזה אינ את צה”ל. כל מה שהכרתי כראש מועצה, כל המערכות שהיו צריכות לפעול, קר ו בדקה”. ”לא מבין איך לא נפגענו” המחבלימ הגיעו אליכמ הביתה? ”כנ. הייתי בממ”ד עמ אשתי, אחד הבנימ שלנו ובת הזוג שלו, ושני כלבימ. חווינו שעות ארוכות וקשות מאוד בממ”ד. הרגשנו ת כול שאנחנו לא יכולימ לעזור לאחרימ, כי ה יכוי לשרוד שאפ לאפ אמ היינו יוצאימ. המחבלימ הגיעו לשכונה שלנו רצחו שלושה אנשימ ושרפו את הבית שמו לנו. מהבוקר ועד שעות הצהריימ כל הזמנ שמענו ערבית בחוצ. המ עמדו ממש מאחורי הבית שלנו. האמת היא שאינ לי כל ככ ה בר איכ הבית שלנו ואנחנו לא נפגענו”. מתי חילצו אתכמ? התחלנו לש 14:30 ”באזור השעה מוע עברית. בהתחלה לא האמנו, כי חשבנו שאולי אלה חטופימ שצועקימ או ני יונ של המחבלימ לטמונ לנו , כששמעתי 17:00 מלכודת. רק ב קריאות ’צה”ל, צה”ל, צה”ל’, יצאתי מהממ”ד בזהירות, הצצתי דרכ החלונ וחריצי התרי ימ ה גורימ, וראיתי שבאמת מדובר בחיילימ. לוחמי יחידת עוקצ שיחררו אותנו”. צילום: לירון מולדובן זו שואה ניצחון של מה? מדברים על ניצחון מוחלט, ואני שואל - אסור שבגני הילדים שלהם יהיה אפילו אקדח צעצוע. שנה, יהיה דור שהג’יהאד 50 רק אז, אולי בעוד כמו זה שבא משם אין רוע אנושי לא ידבר אליו. יימ ילינ לא אוהב את המונח "השבת 7 השחורה" שהודבק לפוגרומ . הוא חושב שהכינוי 2023 באוקטובר לאירועי שמחת תורה בעוטפ עזה צריכ להיות הרבה יותר חריפ וקשה. "עברנו טבח, ולכנ אני קורא לזה שואה. שואה יישובית. אני מבינ שהשואה ’נתפ ה’ מיליונ יהודימ, 6 על ידי רצח וטבח של אבל אני לא יודע איזו מילה מתאימה חברימ 102 . למה שעברנו כאנ בבארי שלנו נרצחו, רצחו תינוקות, שרפו אנשימ אחרי שרצחו אותמ, שרפו בתימ, אנשימ עלו לעליית הגג כדי לנ ות להציל את המשפחות שלהמ, הורימ קפצו מקומה שנייה עמ ילדימ עטופימ בשמיכות. ”כשחילצו אותנו ראינו מראות שאי אפשר לה ביר. הרבה מאוד חברימ שנ רצחו, גופות מחבלימ, מכוניות שרו פות, רכבי משטרה הרו ימ. זה דבר לא נורמלי, והוא קרה בתוכ המדינה שלי, בתוכ הקיבוצ שלי. האמירה ’לעולמ לא עוד’, שנאמרת מאז השואה, התנפצה. זה קרה, בבית שלי. אז אני לא יודע איכ לקרוא לזה. אמרתי לאנשי יד ושמ שעד שהמ ימצאו שמ למה שעברנו, אני אקרא לזה שואה”. ( הוא מל 66) בעיני רבימ, ילינ הקיבוצניקיות. אמ תרצו, מל של