שביעי

01.11.24 | ל' בתשרי תשפ"ה | 610 גיליון | 18 ע ופר ענבר, יועצ א טרטגי ומנהל קמפיינימ פוליטיימ בארצ ובעו למ, נמצא כיומ במלחמה כפו לה - אחת בשדה הקרב, והשנייה במאבק על פרנ תו. , נשוי ואב 43 לוחמ המילואימ בנ ה לשלושה ממזכרת בתיה, משרת מזה בחטי 71 שנה במילואימ בגדוד 20 בת הצנחנימ, ועמ תחילת הלחימה באוקטובר מצא את עצמו מגוי 7 ב לתקופות ארוכות של שירות פעיל, שהביאו לקרי ה כלכלית בע קו ול נזקימ כבדימ שהוא מתקשה לתקנ. ”מפרוצ המלחמה, לקוחות עזבו אותי”, הוא מ פר בכאב. ”היה לי ברור שזה מה שיקרה, אבל קיוויתי שיחזרו מיד כשאשתחרר”. ענבר מתאר את תחושת הנטישה שח ווה מצד הלקוחות, מהמ חלק אמרו שלמדו לה תדר בלעדיו, ואחרימ שלא יחזרו עקב קשיימ כלכליימ או מההבנה שבכל רגע אתה תיעלמ שוב. ”היו כאלה שלא התביישו להגיד לי שצריכ לבחור בינ המילואימ לעבו דה”. מעבר לאובדנ הלקוחות, ענבר מ פר גמ על ביטולימ משמעותיימ. ”היה לי קמפיינ שתוכננ לחו”ל, שהייתי אמור לטו אליו בתחילת דצמבר, והתבטל,” הוא אומר. ”חשוב להבינ שעבורי ועבור חבריי העצ מאיימ כשהמלחמה הזו ת תיימ אנחנו נצא למלחמת למלחמת קיומ שנייה - לא רק על הבית והמשפחה, אלא גמ על הע ק והפרנ ה”. קרסתי יועץ אסטרטגי ורס”ב עופר ענבר, )מיל’( בחטיבת הצנחנים, נמצא במלחמה כפולה - אחת בשדה הקרב, והשנייה במאבק על העסק שנמצא על ”לקוחות עזבו אותי, היו שלא • סף סגירה התביישו להגיד שאני צריך לבחור סער פלסנר בין המילואים לעבודה” ענבר מבקר את הרשויות על היח לע קימ קטנימ במצב כזה. ”המדי נה מתנהלת בצורה שרירותית ולא מתייח ת לע קימ עמ צרכימ שו נימ וייחודיימ”, הוא אומר בכע . ”החברה שלי לא קיבלה שקל מענק משומ גורמ, לא אזרחי ובוודאי שלא ממשלתי. מבחינתמ, הע ק עובד, גמ אמ מדובר בהכנ ות מקמפיינימ של . המ 2024 שנכנ ו רק ב 2023 שנת לא מבינימ שאני נשארתי ללא יכולת לפרנ את המשפחה, והכי גרוע שאינ עמ מי לדבר”. ”הפסקנו להתבייש" ר "ב )מיל'( ענבר שירת ב דיר 7 בצנחנימ. ”ב 101 כלוחמ בגדוד ,8 באוקטובר הקפצנו את עצמנו לצו והגענו בשעות הצהריימ לדרומ”, הוא נזכר. ”התחלנו ביד מרדכי, עברנו למח ומ ארז, ולב ופ נלחמנו בכפר עזה בלחימה עיקשת וארוכה עד יומ שלישי”. לאחר הקרבות בדרומ, עופר ויחי דתו הוצבו בצפונ לאימונימ ולכו ננויות. ”עד שקיבלנו את ההוראה להיכנ לחאנ יונ ”, הוא מ פר. ”לחמנו שמ חמישה חודשימ, וב ופמ היינו אמור לצאת לנוח בבית לכמה חודשימ, אבל ידענו שתיכפ תגיע תע וקה מבצעית נו פת, במטולה”. אחרי שבועיימ וחצי של מנוחה, הת קבלה שוב ההודעה: מחר בבוקר קו פצימ - הפעמ ללבנונ. גמ הקריאה לשירות בצפונ הו י פה למצוקתו הכלכלית של ענבר, שהע ק שלו קר כמעט לגמרי והוא על פ פשיטת רגל. ”יש עוד רבימ כמוני,” הוא אומר, ”שפשוט עצרו הכל, לא חשבו פעמיימ ועזבו את הע ק. כולנו מרגישימ את הקרי ה. דווקא כשהתחלתי להחיות את הע ק שלי, ההודעה על לבנונ שברה אותי ואת חבריי. אנחנו לא צריכימ רחמימ, אבל רוצימ לחזור לעבוד ולהתפרנ כמו לפני המלחמה”. לענבר יש גמ דעה נחרצת ב וגיית חוק הגיו : "חרדימ חייבימ להתגיי , אבל ככ גמ תושבי תל אביב שבח רו לא להתגיי ויש עשרות אלפימ כאלה. כולמ חייבימ להתגיי . ה די רימ עייפימ, המילואימניקימ נשברימ ורואימ את אחוזי הגיו שהולכימ • ויורדימ בכל פעמ". דווקא כשהתחלתי להחיות את העסק, ההודעה על ההקפצה ללבנון שברה אותי ואת חבריי. אנחנו לא צריכים רחמים, רק לחזור לעבוד ולהתפרנס כמו לפני המלחמה צילום: יוני פאשה