שביעי

01.11.24 | ל' בתשרי תשפ"ה | 610 גיליון | 8 אביתר ליכטמן חוק הדתיים השבורים במיוחד מטלטלים וקשים היו השבועיימ האחרונימ. זה לא שלא עברנו שנה קשה ביותר, עמ מעגלי שכול שפוגשימ בנו מאז אותה השבת ועד עתה, אבל נראה שקוראי הטור הזה יזדהו איתי שעכשיו זה כבר משהו "אחר". בזה אחר זה התבשרנו על עוד ועוד נופלימ מהציונות הדתית, ובעוד זה מדבר, זה בא. אל תבינו אותי לא נכונ. לאורכ השנימ, אני משתדל לדבר כמה שיותר כלל ישראלית וכמה שפחות מגזרית. גמ אני לא אוהב את חלוקת הנופ לימ לפי שיוכ דתי או פוליטי. אבל מה שקרה כאנ לא היה חלוקה מגזרית, אלא חוק הדתיימ השלובימ שתמיד התגאינו בו והפכ פתאומ לחוק הד תיימ השבורימ. בזה אחר זה התבשרנו על עוד ועוד נופלימ שמוכרימ לרבימ מאיתנו ממעגלימ ראשונימ ושניימ ושלישיימ מהישיבות ומהיישובימ, מהערימ, מה ניפימ ומהצבא, וכולנו הרגשנו כמו משפחה קטנה שאיבדה בבת אחת עוד ועוד מבניה. אני מדמיינ את המפגש הזה שלהמ בשמיימ עכשיו, ואת הדיבורימ שיש שמ. לא דיבורימ ברומו של עולמ. זתומרת, המ עצממ ברומו של עולמ - אבל הדי בורימ המ של יומ יומ. אני רואה אותמ שואלימ אחד את השני: - אחי, באיזה ניפ היית? - אההה, אחותי הייתה קומונרית אצ לכמ! - ואתה? - לא, אני הייתי בעזרא, אבל למדתי בישיבה עמ בנדוד שלכ אריק. ומישהו קופצ מהצד. - רגע, שמעתי אתכמ מדברימ על אריק? הוא למד איתי במכינה, איזה גבר של בחור, יימנו מ כת ביחד לפני שהת גיי נו ליחידה. - מה, גמ אתה היית ביחידה? אחי הקטנ נראה לי במחזור שלכ... וככה, כמו בכל מפגש של דו ימ, מעלימ זכרונות ומחברימ חיבורימ, ובודקימ הקשרימ, ומוצאימ את החוט אני מדמיין אותם יושבים שם ב"סניף גן עדן" במעגל, כמו אז בכיכרות, כשנציגים מכל תנועות הנוער מגיעים ומנהלים שיח אמיתי. שיח של פעם, של חיבורים, ושרים ביחד שירים שמחברים המפקד הזה, מתקיימ גמ מפגש של בוגרי השומר הצעיר, והנוער העו בד והלומד, ואלו שלא הלכו לתנועת נוער, ואלו מהעיר, מהכפר, מהמו שב ומהקיבוצ, והמ כולמ הולכימ לפי השילוט אל הדלת המוארת ששלט ענק מוצב מעליה - "אל כי א הכבוד, תחת כנפי השכינה". וכשהמ נכנ ימ שמ, אחד אחרי השני, המ מגלימ שוב, שכמו בשדה הקרב שבו נלחמו אחד לצד השני, גמ למעלה אינ מחיצות. אני מדמיינ אותמ יושבימ במע גל, כמו אז בכיכרות, כשנציגימ מכל תנועות הנוער מגיעימ ומנהלימ שיח, שיח אמיתי של פעמ. שיח של חיבו רימ, ושל לבבות שנפגשימ, ושרימ ביחד שירימ שמחברימ. ואני מדמיינ אותנו כאנ למטה, פות חימ את הלבבות לקלוט את כל האחדות הזו שקורית שמ ב" ניפ גנ עדנ", ודווקא מתוכ הכאב המגזרי משפחתי, מ ירימ עוד קצת את המחיצות בינ כל החלקימ של עמ ישראל. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי • אלוקינו. 054-7728242 לתגובות בווטסאפ המחבר, וב ופ המפגש עומדת הקו מונרית ומכריזה על תוצאות ה פירה, וקוראת בכל " ניפ גנ עדנ מונה השבת יותר מדי חניכימ". מתוכ כשעושים זום־אאוט הכאב המגזרי והמשפחתי, מגלימ שלצד הלוויתו של רס"ר )מיל'( גלעד אלמליח ז"ל, השבוע 90 צילום: חיים גולדברג, פלאש