שביעי

22.11.24 | כ"א בחשוון תשפ"ה | 613 גיליון | 10 על חשיבות התמרונ ותוצאותיו. ”זה מאפשר לנו לצאת למבצעימ יותר מורכבימ, כי אנחנו נמצאימ במרחק צעד וחצי מכל נקודה שא ליה נרצה להיכנ ברצועה”. במגננ )מתחמ צבאי מוגנ( אני פוגש את תמיר ואלירנ, מפקדי . ”אנחנו כבר 8104 פלוגות בגדוד כמה שבועות בעזה”, מ פר תמיר. ”המטרה שלנו היא לדאוג שלאויב אינ יוזמה כלפינו. אנחנו יוזמימ והוא מגיב, ברוכ השמ”. הגדוד כולו כבר ימי המילואימ - 200 עבר את רפ נתונ מדהימ שמשקפ את המחויבות העצומה של הלוחמימ. ”אבל יש לזה השלכות גמ בבית, גמ בע קימ וגמ בחיימ האישיימ”. ”יש פה הקרבה אדירה”, מדגיש אלירנ. ” טודנטימ, מתנדבימ, אנשי משפחה - כולמ ממשיכימ לחזור שוב ושוב בשביל הפלוגה והגדוד. זה גדוד מאוד מאוחד, שהמפקדימ בו פועלימ יחד כבר שנימ רבות”. למרות הטענות על שחיקה בקרב לוחמי המילואימ, המציאות בשטח שונה לחלוטינ. ”המוטיבציה כאנ בש מיימ”, קובע אלירנ נחרצות. ”אינ פה שחיקה ואינ פה ייאוש. השחיקה היחי דה שיש היא של הנשימ בבית. לפע מימ אנשימ מרימימ דגלימ אדומימ על מצבימ בבית, ועדיינ רבימ בוחרימ לבוא. יש כאנ עצמאימ שאיבדו את הע ק שלהמ ועדיינ מתייצבימ”. הצבא, מצדו, למד להתאימ את עצמו למציאות המורכבת. ”עמ הזמנ הבינו שצריכ לתת ימימ מרוכזימ למילואימניקימ”, מ ביר אמציה. ”מנ ימ לאזנ ולהוציא הביתה כשצ ריכ. אמ היית שואל אותי לפני כמה חודשימ מה יהיו אחוזי ההתייצבות ב בב רביעי, הייתי פ ימי יותר. היומ אני רואה שכולמ עדיינ מגיעימ, כי הצבא עשה התאמות ואנחנו לומדימ להתמודד עמ המצב”. האבסורד בפיצוי למילואימניקים אחת ה וגיות המטרידות את הלו חמימ היא נושא הפיצויימ, במיוחד לעצמאימ. ”הפיצוי הכ פי לא באמת מפצה עצמאי”, מ ביר תמיר. ”יש פגיעה במוניטינ, לקוחות עוברימ לאחרימ. אמ אדמ צריכ את עורכ הדינ שלו והוא במילואימ, הוא לא יחכה לו אלא יחפש אחר, וכנראה יישאר איתו כי הוא זמינ יותר”. תמיר מציע פתרונות: ”מבחינת היבטי מ , למשל, שבחודשימ שע שית מילואימ לא תשלמ מ . אפשר לבדוק את זה אפילו באופנ לינארי לפי ימימ ולזכות בהתאמ. הבעיה היא שעל הפיצוי עצמו לוקחימ מ הכנ ה, אז מה הועילו?”. למרות הקשיימ, הדבקות במשי מה ניכרת בכל פינה. בבית הכנ ת המאולתר שהוקמ במקומ, כמו גמ בשאר המגננ, המורל גבוה באופנ מעורר השראה. ”כשהיינו צריכימ לפני לח ל מחבלימ, כולמ היו בר באק על המשימה ועשו אותה בצורה מצוינת. ב ופ, כשצריכ את האנשימ - המ כאנ והמ איתנו”, אומר אמציה. ”באנו לעשות את העבודה”, מדגיש תמיר, ”ואני חושב שהאויב מרגיש את הפעולות שלנו עמ הרבה אש. אנחנו על זה, ושאפ אחד לא יגיד שיש ירידה במוטיבציה”. בדרכ חזרה לגבול, מראה הגדר מהצד השני ממחיש עד כמה המערכה הזו, למרות אורכה, היא הכרחית וב לתי נמנעת. נוכחות צה”ל במ דרונ, ואולי אפ בשאר חלקי הרצועה, תי דרש עוד זמנ רב. אכ היא חיונית כדי למנוע הישנות של טבח נו פ ולשמור על ביטחונ תושבי העוטפ. המ דרונ הזה, שנבנה על אדמות היישוב נצ רימ, הפכ לעורק חיימ א טרטגי במ ערכה - ולוחמי המילואימ של גדוד , כמו גמ שאר החיילימ במע 8104 רכה, ממלאימ את משימתמ במ ירות • ובאמונה שלמה בצדקת הדרכ. "אין פה שחיקה ואין פה ייאוש. השחיקה היחידה שיש היא של הנשים בבית. לפעמים אנשים מרימים דגלים אדומים על מצבים בבית. יש למצב השלכות בעסקים ובחיים האישיים" "הקרבה אדירה". תפילת שחרית בעזה "לוקחים מס על פיצוי? מה הטעם". הלוחמים בשטח צילום: דובר צה״ל