שביעי
29.11.24 | כ"ח בחשוון תשפ"ה | 614 גיליון | 18 התי ישבות "הבטן רועדת מכל שמועה". איתן )במרכז( לצד דודתו אתי )בכיסוי הראש האדום( והמשפחה בתחילת המלחמה כל דבר היה גורם לי לבכות. הייתי מקלפת תפוחי אדמה, ונזכרת בסבתא שדיברה על השואה. ואז אמרתי לעצמי שזה מה שאיתן עובר עכשיו - שואה זו הייתה אמורה להיות תקופה מאושרת בחייה של אתי תמ: בתה מתחתנת בעוד כחודשיימ וההכ נות בשיאנ. אבל השמחה רחוקה מלהיות שלמה, ימימ בעזה. 420 כשהאחיינ איתנ מור מוחזק כבר "כל הרגשות נמצאימ ביחד כמו במיק ר", היא מ פרת. "השמחות נותנות קצת אוויר, אבל הכל מאוד מורכב". אתי מציבה מטרה. "אני רוצה שאיתנ יברכ מתחת לחופה. אינ לנו ברירה אלא להחזיק מעמד ולהחזיק את התקווה. יש רגעימ מייאשימ וקשימ, אבל זה לא כי התקווה נעלמת, אלא כי יש עננ שמ תיר אותה". את השיחה קיימנו זמנ קצר לאחר שחמא טענ כי אחת החטופות נהרגה, והאשימ כהרגלו את צה"ל. "הבטנ רועדת מכל רטונ ומכל שמועה", משתפת אתי. "מצד אחד, אני לא רוצה לתת לחמא לנהל אותי ואת מצב רוחי. מצד שני, זה בדיוק מה שקורה". מה קורה כשאת מניחה את הראש על הכר בלי לה? את מצליחה להירדמ? "יש לילות שזה קשה מאוד. אני חושבת עליו כל הזמנ, וגמ עכשיו רואה אותו מ תכל עליי מהתמונה שליד הנרות אצלנו בבית. הבנ שלי נמצא בלבנונ, אז כל הזמנ אני מתפזרת לר י ימ. לא מצליחה לא ופ את עצמי. "בתחילת המלחמה הייתה לי א טרטגיה לשינה; הייתי מעייפת את עצמי והולכת למיטה כשאני גמו רה. אחרת לא הייתי מצליחה להירדמ. כל דבר היה גורמ לי לבכות. הייתי מקלפת תפוחי אדמה, ונזכ רת ב בתא שלי שדיברה על קליפות תפוחי אדמה בשואה, ואז אומרת לעצמי שזה מה שהוא עובר עכ שיו - שואה". (, שנחטפ מהמ יבה ברעימ, הוא זה שהפכ את 24) איתנ אתי לדודה. "הוא נולד חודש אחרי הבנ שלי, והמ ממש גדלו יחד. הוא היה ילד חמוד, שמח, שובב. בגיל מ וימ נהיה מתבגר טיפו י, והוא גמ קצת התנתק מהמשפחה, עזב את הבית ואת הדת, וקצת פחות ראינו אותו. "אבל בשנתיימ האחרונות, אחרי שעשה את ה יבוב שלו, הוא חזר והגיע לאירועימ וראינו אותו יותר. כמה ימימ לפני שנחטפ היינו יחד ברמת הגולנ, ובליל ה דר הוא הגיע עמ הכלבה שלו אלינו לפדואל. למי שאינו דתי זה יכול להיות מאתגר לבוא לכל החג - אבל הוא הגיע כמו שהוא, בלי להתנצל. כזה הוא: בנ אדמ אמיתי, בלי פוזות. "איתנ הוא האח הבכור ומתחתיו יש עוד שבעה אחימ ואחיות. מהצד זה נראה שהמ חזקימ ברמה לא אנושית, אבל בפנימ רואימ את הקושי. אני משתדלת לבוא אליהמ כשאני יכולה ולהיות שמ עבורמ". "כולם רוצים שכולם יחזרו" צביקה מור, אביו של איתנ, הציג קול שונה בקרב משפחות החטופימ, כזה שלא מוכנ לקבל כל ע קה. "ב ופ, כולמ רוצימ שכולמ יחזרו", מדגישה אתי. "הקונפליקט הוא על הדרכ. אבל גמ אמ יחזירו את איתנ בדרכ שאינה נכונה לדעתנו - אנחנו נשמח מאוד כמובנ". אמ איתנ יקרא את הכתבה הזו, מה תרצי להגיד לו? "איתנ, אנחנו מחכימ לכ בכל רגע שתבוא. אנחנו מח זיקימ מעמד בשבילכ, ומתפללימ ומקווימ שיש גמ לכ כוחות להחזיק מעמד. אני כל הזמנ חושבת איזה צער יש לכ כשאתה חושב עלינו, אז אל תדאג. המשפחה שלכ • עטופה, אנחנו המונ ביחד וזה מאוד מחזק אותנו". צילום: בתיה שרעבי "הבת שלי מתחתנת בעוד חודשיים. אני רוצה שאיתן יברך מתחת לחופה" אתי תם נקרעת בין הדאגה לבנה שנלחם בלבנון לתפילות למען אחיינה "אנחנו מחכים לך בכל רגע שתבוא. • , המוחזק בעזה איתן מור האהוב אל תדאג לנו. המשפחה שלך עטופה, ואנחנו המון ביחד" אלון פרל 420 ימים בשבי
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==