שביעי

06.12.24 | ה' בכסלו תשפ"ה | 615 גיליון | 10 משה ויסטוך פוליטי 90 צילום: מיכאל גלעדי, פלאש האיום הביטחוני אינו היחיד: הצפון ממשיך לאבד את היהודים הכרסום הדמוגרפי, תושבים שלא ירצו לחזור גם אחרי המלחמה, הקשיים "המגמות • שמערימה המדינה - והבירוקרטיה שעוצרת את ההתאוששות השליליות נמשכות, והמציאות בשטח לא מחכה לפתרון הבעיות עם לבנון" הפ קת האש בלבנונ, הגמ שכלל אינה יציבה ולא חודשי לחימה 14 ידוע מה יעלה בגורלה, יכמה שהשפיעו על אזור הצפונ כולו. אלא שהבעיות לא באוקטובר אשתקד, אלא נול 7 החלו להיערמ ב דו עשרות שנימ קודמ לכנ. בח ות המלחמה הנ רק הלכו והתעצמו. "הבעיה הגדולה של מחוז הצפונ היא דמוגרפית", מ ביר יו"ר ארגונ לב בגליל ו גנ ראש מועצת גליל תחתונ, אופיר שיק. "לפי הלמ" , הפעמ האחרונה ."1979 שהיה במחוז צפונ רוב יהודי אירעה ב במחוז שכולל את הגליל, בית שאנ, העמקימ ורמת הגולנ מתגוררימ יותר ממיליונ וחצי איש, כששיעור בלבד. חלקמ של היהודימ 45% היהודימ עומד על , ואילו במרחב ההררי מרכזי )ללא 38% בגליל הוא .19% נהריה ועכו( הוא מתכווצ ל שיק מזהיר כי המגמה השלילית נמשכת, והחזית שנפתחה מול חיזבאללה רק החריפה אותה. "מבינ עשרות אלפי האנשימ שפונו במהלכ המלחמה, קיימ חשש שאחוז לא מבוטל ירצה להישאר במקומות שא ליו התפנה ולא ישוב לגליל. זו תופעה כואבת ומ דאיגה. "מדינת ישראל מפעילה ח מימ על היישובימ היהודיימ, במיוחד במרחב הכפרי ש ובל ממדיניות תכנונ נוקשה ביח לכפרימ הערבימ. בנו פ, דורשימ מהיהודימ לעמוד ב טנדרטימ מחמירימ בנושאימ כמו ועדות קבלה, שנועדו לשמור על צביונ היישובימ. "כיומ, המדינה מגבילה את יכולת היישובימ לקבל תושבימ חדשימ באמצעות המנגנונ הזה רק עד פ של תושבימ. מעבר לזה עליהמ לפתוח מכרזימ פתו 400 חימ לכולמ. הדבר יוצר מצב שיישובימ רבימ פשוט לא גדלימ ולא צומחימ, בעוד שכפרימ ערבימ מתרחבימ, כמעט באינ מפריע". ומה קורה במרחב העירוני?  "אמ המדינה עוד דנה על מתנ פתרונות במרחב הכ פרי, הרי שהיא לא מטפלת בבעיה בערימ. בח ות המ לחמה, תופעת משפרי הדיור מהמגזר הערבי רק גדלה. רבימ מהמ עוברימ להתגורר בערימ כמו נופ הגליל, עכו, כרמיאל, מעלות, נהריה, ואפילו טבריה וקצרינ". "יתרון למילואימניקים ועולים חדשים" אתמ מציעימ פתרונות למשרדי הממשלה?  "בהחלט. הצענו לגופי הממשלה כמה דרכימ לה תמודד עמ המשבר. למשל, מ לולי פטור ממכרזימ ממשלתיימ בכל הנוגע לדיור, שכוללימ משרתי מילואימ פעילימ וגמ עולימ חדשימ. הרעיונ הוא שהאוכלו יות הללו יקבלו עדיפות במכרזימ, וככ יבואו לחזק את הגליל. "בחלק מהמשרדימ האזינו בקשב רב להצעות וגמ אהבו אותנ, במיוחד שרת ההתיישבות אורית טרוק, שפועלת רבות ומנ ה לה יר ח מימ, אבל לצערי כבר שנה וחצי שאינ הרבה התקדמות. יש מחלוקות בינ רשות מקרקעי ישראל למשרד המשפטימ, ויוזמות רבות נתקעו. "אנחנו במלחמה ארוכה שכולמ עו קימ בה, אבל בינתיימ המגמות השליליות נמשכות. המציאות בשטח לא מחכה לנו, ולמרות שיש ביקוש גדול מצד אנשימ לגור בגליל - כנ, גמ בזמנ המלחמה - הבעיה הדמו • גרפית ועודפ הבירוקרטיה רק מחמירימ את המצב". מי יעצור את הסחף? הטיילת בטבריה לצערי, כבר שנה וחצי שאין הרבה התקדמות. בגלל מחלוקות בין רשות מקרקעי ישראל למשרד המשפטים, יוזמות רבות נתקעו