שביעי

13.12.24 | י"ב בכסלו תשפ"ה | 616 גיליון | 24 נשות פצועי המלחמה מבקשות שלצד ההוקרה לנפגעים עצמם, יכירו גם בהתמודדות הקשה "הפציעה • שלהן ושל ילדיהן תלווה אותנו כל החיים, והיא כאן משה ויסטוך כדי להישאר" השליחות, מהרצונ לנצח ולהשיב את החטופימ. הרגשנו כמו החשמונאימ של דורנו. היינו חלק מהמערכה. "כשזה קרה, הודינו על מתנת החיימ ועל כל התקדמות גדולה וקט נה בהחלמת הגופ והנפש. אבל היו גמ מורדות. חשנו על בשרנו את האד וות הענקיות שהפציעה יוצרת עבור בצלאל, עבורי ועבור הילדימ וכל המשפחה. "לפעמימ, כששואלימ אותי מה שלומי, אני מתלבטת מה לענות כי התחושה היא שמצפימ שאענה שהכול ב דר והצד השואל י מנ וי. בפועל, גמ אמ אענה שהכל מעולה וגמ אמ אגיד שהכל דפוק, שתי התשובות יהיו נכונות באותה מידה. זה בעצמ ה י פור. מדובר במציאות מורכבת מאוד". "פצועי צה"ל מסודרים? לא נכון" מי ש ייע לאפרת לצלוח את המ ע הוא פורומ נשות הפצו עימ, שקמ במהלכ השנה 300 האחרונה ומונה כ נשימ שבני זוגנ נפצעו במלחמה, בגופ או בנפש. "שמ הקבוצה הוא 'חברות של ברזל'. יש לנו מפגשי חו נ ותמי כה ושימוש בכלימ שמאפשרימ לנו לעבד את החוויה ולעמוד יחד בנפ תולי הדרכ. אנחנו גמ מקבלות יוע במיצוי זכויות מול הבירוקרטיה המ ובכת. יש מחשבה שאמ נפצעת בצבא, אתה מ ודר כל החיימ. זה רחוק מלהיות נכונ". כחלק מההתמודדות עמ המ ציאות המורכבת שנכפתה עליהנ, בקרוב תתפר מ א ופת שירימ שכתבו נשות הפורומ לצד פצו עימ ומשוררימ. גמ בזק כתבה על ב יומ רביעי הקרוב יצוינ יומ ההוקרה הממלכתי לפצועי מערכת הביטחונ. אלא שנ שות פצועי המלחמה - וכאלה החודשימ 14 לצערנו יש אלפימ ב האחרונימ - מבקשות הכרה גמ בה תמודדות הקשה שלהנ, כתפ אל כתפ, במ ע הארוכ והקשה שנגזר על בני זוגנ, עליהנ ועל שאר המשפחה. "הייתה לנו פשוט תחיית המתימ", נזכרת אפרת בזק מירושלימ, שבע , נפצע 55 לה בצלאל, קצינ בחטיבה באורח קשה בלחימה בחאנ יונ . "כשהודיעו לי בטלפונ על הבשו רה הקשה, קיבלתי מתנה אלוקית - מעינ ודאות שאמנמ מצפה לנו מ ע ממושכ, אבל שנצא ממנו בגבורה וב ופ יהיה טוב". בניתוח הארוכ, האשפוז הממושכ שבחלקו בצלאל היה מורדמ ומונשמ ולאחר מכנ השיקומ, עברו בני הזוג מ ע מטלטל יחד עמ שבעת ילדיהמ. "לא חשבנו בכלל על אופציה שהוא ייפצע במלחמה", היא נזכרת. "שנינו היינו מאוד ממוקדימ ברוח הגדולה. שאבנו כוח מעמ ישראל, מתחושת החוויה האישית והמשפחתית: "כשנ שאלנו אמ כאנ שוכב הלוחמ הפצוע, ענינו: כאנ שוכב הלוחמ המחלימ. וכ שהנ המהלכ שלנו עזב את כי א הג לגלימ, הבנו שהרוח תנצח את החומר ועל כל הפצעימ תכ ה האהבה". חשוב לבזק ולחברותיה שיבינו כי מאחורי כל פצוע עומדת משפחה שלמה שעוברת חוויה קשה. "אנחנו מבקשות מהציבור וגמ ממערכות המ דינה שיראו גמ את בנות הזוג, היל דימ וההורימ. שיבינו שלמרות הש מחה בככ שפצוע משתחרר מהאשפוז לשיקומ, הפציעה תלווה אותו ואותנו לכל החיימ. אנחנו משתדלות שהמ ע הזה יהיה במגמת עלייה, אבל מבינות שהוא כאנ כדי • להישאר". אפרת ובצלאל בזק בתקופת האשפוז צילום: באדיבות המשפחה חברות ברזל 90 צילום: אייל מרגולין, פלאש