שביעי

27.12.24 | כ"ו בכסלו תשפ"ה | 618 גיליון | 38 שרו ן רוטר דחה הרבה מן החושך עולם המוזיקה איבד הרבה נשמות גדולות בזמנ קצר. לא כתבתי על קורינ אלאל או על גלעד ויטל שמ עונ שהכרתי והוקרתי, אבל על אליעזר בוצר ז"ל )שאני לא מאמי נה שהצטרפ לרשימת מקבלי התואר הזה( אני חייבת להתעכב. כל הפיד שלי התמ לא יפורימ על האדמ הגדול שהיה, האנשימ הרבימ שעזר להמ, פו עליו והצדדימ המרובימ באישיותו. הכרתי אותו לראשונה בטיול להודו. הייתי אחרי צבא - תאאאאמ, אתמ הרי אמורימ לדעת שלא התגיי תי ברוב שמא לניותי - והאמת היא שברחתי למחוזות היוגה דווקא אחרי ני יונ מו רכב במוזיקה. נ עתי עמ חברה שה תחילה לחזור בתשובה, וככ הגעתי לבית היהודי בעיר לה. בדרכ כלל הזיכרונ שלי לא משהו, אבל לעולמ לא אוכל לשכוח את הרושמ שה שליחימ שמ הותירו בי. המ היו זוג צעיר בליווי פעוטות שה תובבו עמ העיזימ על ה לעימ בנופ השמיימי. מצא תי את עצמי עוזרת בקילופ הררי תפוחי אדמה ל עודת שבת. אני, שבאותו זמנ נלחצתי להזמינ אליי אורחת ל עודה, נדהמתי מכמויות האוכל והאורחימ הצפויימ. המ, מצידמ, היו קוּלימ באופנ הזוי ונעימימ כל ככ. נכנ תי לשיעורימ בבית שלהמ, ונש ביתי בק מי היהדות האחרת שגיליתי. אפשר לומר בביטחונ שלאליעזר ונעה בוצר יש חלק גדול במ ע התשובה שלי. בהמשכ נפגשתי עמ הבוצרימ בכמה הזדמנויות במהלכ החיימ. בתחילת ערוצ זכיתי לראיינ את אליעזר, ולמרות 20 שהיה לא קל לדובב אותו - גיליתי אדמ מדהימ עמ עוצמה, ענווה וכוח השפעה. כשהמ גרו בנווה צדק, השתתפתי במי זמימ שלהמ ולמדתי מנועה איכ להכינ מג'דרה ענקית. תמיד התפעלתי מהרוגע ששרר אצלמ, על אפ כמות הילדימ והע שייה בלתי פו קת לקירוב מתוכ אמת, ובלי ל פור כיפות. כשעברו לצפונ, המ הזמינו אותי להופיע אצלמ במקומ החדש - ולאח רונה אפ ראיתי שאליעזר עומד להוציא אלבומ חדש ותכננתי לראיינ אותו למ דור "בארבע עיניימ" כאנ ב"שביעי". אפילו בעלי פגש אותו ב י טואציה הזויה באומנ, כשעזר לו עמ המזוודה תחת עינמ של השוט רימ האנטישמימ במש מר הגבולות. אני מניחה שכמונו, יש עוד טונה של אנשימ שהזוג בוצר עזר להמ, כי זו המהות שלהמ בעולמ. אליעזר לא היה רק מו זיקאי מצוינ אלא הרבה יותר מזה, ואני בטוחה שהשמ לקח אותו אליו כי ככה הוא עושה עמ הטובימ ביותר. לנו נשאר להמשיכ לחיות פה, להתמודד עמ הקונ פט האכזרי וההכרחי של המוות, שהוא לצערנו חלק מהחיימ, ובמיוחד בשנה הזאת - שיש בה כל ככ הרבה מיתות של קדושי עליונ - להמשיכ לצפות למשיח שיחיה את כולמ בחזרה. נדמה שאנחנו צריכימ יותר מתמיד את חג החנוכה השנה. לשבת מול הנרות, לנקות את העיניימ ואת הלב מכל המראות הקשימ שחווינו ומהטראומות שיושבות על כולנו, מקטנ עד גדול. אני נוהגת לשמוע את הניגונ המיוחד של הבעל שמ טוב לחנוכה, "אנא בכח", ולשיר כל מילה שבע פעמימ בזמנ הזה של המדיטציה מול החנוכייה. אפשר למצוא ביוטיוב את הגי ר ה הנשית והמיוחדת שהשתתפתי בה, בהפקת רנ שמ טוב ושירי הדר(. כמה חוכמה יש בדרכ שלנו ביהדות, כמה נחמה יש בידיעה שמעט מהאור דוחה הרבה מנ החושכ. שנזכה לבשורות טובות בזכות חג החנוכה והני ימ והג בורות והתשועות והמלחמות שעשית • לאבותינו בימימ ההמ בזמנ הזה. את אליעזר ז"ל ונעה הכרתי בהודו. נשביתי בקסמי היהדות האחרת שגיליתי דרכם. התפעלתי מהרוגע ומהעשייה הבלתי פוסקת שלהם לקירוב מתוך אמת, בלי לספור כיפות sharonroter@gmail.com צילום: אוהד רומנו