שביעי

27.12.24 | כ"ו בכסלו תשפ"ה | 618 גיליון | 4 ענבל רץ־גילמור גשר האחווה שהייתה רצופת השנה החולפת אירועימ משני מציאות הפכה לנקודת מפנה ביח י יהדות ארה"ב ומדינת יש באוקטובר שינה באחת את נקו 7 . ראל דת המבט על אתגריה הקיומיימ של המ דינה. התברר מעל לכל פק כי המאבק שאנו נתונימ בו אינו מאבק על זהותה הדמוקרטית של המדינה, אלא מאבק על עצמ הישרדותה. מציאות זו מחייבת לא רק חשבונ נפש עמוק, אלא גמ בחינה מחדש של הת פי ות שהנחו עד כה את השיח בינ שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולמ. לפני הטבח התייצבה יהדות ארה"ב לצד המחאה נגד הרפורמה המשפטית. מו דות, ארגונימ ותורמימ פרטיימ רבימ פעלו מתוכ אמונה שהמ מגנימ על עקרו נות הי וד של הדמוקרטיה, שוויונ וערכימ מושרשימ של ליברליזמ אוניבר לי ושל חתירה לעולמ צודק יותר. אכ המחויבות הזו נוצלה באופנ ציני בידי כוחות פנימיימ בישראל שחתרו להעצמת הקרע החברתי. לא רק את הקהילה היהודית בארה"ב המ גררו לתוכ הקרע, אלא גמ את הממשל האמריקאי, והתוצאה: הגברת הניכור והעמקת הש עימ בינ חלקי העמ היהודי. בקרב המחנה השמרני הגדול בישראל המהלכ הזה נתפ כהתערבות חיצו נית פטרונית הנעה בינ עיוורונ מוחלט לבינ הבנה חלקית ומוטה לגבי המציאות הישראלית ועדות לחו ר הכבוד לריבו נות החברה הישראלית ולמורכבות הפו ליטית והתרבותית שבתוכה היא פועלת. הפערימ בתודעה בינ שתי הקהילות ניכרו במיוחד בשיח על הרפורמה המ שפטית. בעוד יהדות ארה"ב אימצה את הנרטיב שלפיו מדובר בחתירה תחת עקרונות הדמוקרטיה, חלקימ נרחבימ בציבור הישראלי ראו בככ דווקא ני יונ לתקנ חו ר איזונ הי טורי שנוצר במע .90 רכת המשפטית מאז שנות ה העליונ עבר באותנ בית המשפט שנימ שינוי מהותי. הוא התרחק ממורשתו השמרנית שהקפידה במשכ עשורימ לשמר איזונ עדינ בינ הכוחות הפוליטיימ והפכ למוקד פרוגר יבי אקטיבי טי המקדמ אג'נדות ברוח זו. בית המשפט, שזכה לאמונ הציבור בעשורימ קודמימ, איבד כמעט לחלוטינ את האמונ הציבורי ונתפ בעיני רבימ כמתרי כלפי עקרו נות הדמוקרטיה הייצוגית שלנו. אירועי השנה האחרונה הדגישו כי אינ די בהשקפת עולמ חד ממדית כדי לה תמודד עמ המורכבות הישראלית. בדיוק כפי שהנחות הי וד בנוגע לאויבי ישראל באוקטובר, ככ הגיעה העת 7 התנפצו ב להטיל פק גמ במתווכימ בינ הקהילות, אותמ אלו שהציגו את עצממ כמייצגי המ ציאות הישראלית אכ למעשה הפכו את הקשרימ בינ יהדות התפוצות לישראל למגרש פוליטי חד צדדי. בנ יבות אלה נדרשת כעת קריאה דחופה לפשרה. הצעת הפשרה של שר המשפטימ יריב לוינ, שזוכה לתמיכת משפטנימ משני צידי המפה הפוליטית אינה רק פתרונ טכני למחלוקת מקומית, אלא קריאה מהדהדת לאיזונ מחודש ול יהדות ארה"ב, שלא טמנה ידה בצלחת במאבק נגד הרפורמה המשפטית, נדרשת כעת להתייצב באותה עוצמה מוסרית לצד הפשרה המוצעת שיקומ האמונ בינ חלקי החברה הישרא לית. פשרה זו משקפת הכרה בצורכ לאזנ בינ ערכי הדמוקרטיה לבינ צורכי התיקונ המבני, ובככ מהווה הזדמנות נדירה לא חדות וליצירת קונצנזו חדש. יהדות ארה"ב, שלא טמנה ידה בצ לחת, נדרשת כעת לעמוד לצד הפשרה באותה עוצמה מו רית שבה תמכה במא בק. זהו מבחנ הי טורי המחייב אחריות יוצאת דופנ: תמיכה בפשרה אינה בגידה בעקרונות ליברליימ, אלא צעד אמיצ של בחירה באחדות ובשיקומ היח ימ. ברגע הי טורי זה, אחריותנו המשותפת היא להותיר מאחור את הפילוג ולפעול יחד לעתיד שבו העמ היהודי כולו מאוחד, ללא הבדלי קהילות ומחנות. רגע האמת הגיע, זה הזמנ לבחור בפשרה - לא כה • כרח, אלא כזכות וכחובה הי טורית. inbal.ratz.gilmore@gmail.com יריב לוין. כולם צריכים לתמוך בהצעת הפשרה שלו 90 צילום: יונתן סינדל, פלאש