שביעי

03.01.25 | ג' בטבת תשפ"ה | 619 גיליון | 34 שרו ן רוטר פרסומי ניסא היה חג החנוכה מושלמ לפולניה כמוני. לא צריכ להכינ הרבה אוכל והמפגשימ לא עולימ על כמה שעות. במ גרת פ טיבל הקי רוב המשפחתי חוויתי שוב את עמ ישראל בד' אמותיי: מהמש פחה של בעלי שהמ מרוקאימ שגדלו בד רומ תל אביב וניזונימ מ"מחייה" ו פינג' )להלנ ה"מ ורתיימ"(, עד למ שפחה שלי - ארגנטי נאימ מפולינ, שניזונימ מיינ אדומ ו"אמפנד " )להלנ ה"חילונימ"(, וביניהמ כמובנ אנחנו )להלנ ה"חוזרימ בתשו בה"(. לא נלאה אתכמ בפרטימ רק שאפשר לומר שלכל אחד מאיתנו יש את השיגעונ שלו, או כמו שחבר שלנו אומר "אוהב אותכ, שונא את המחלה שלכ". מבינ כולמ שמח תי לפגוש את בנ דודי שאותו אני מערי צה. גדלנו יחד ואנחנו באותו גיל אבל עשינו מ לולי חיימ שונימ לגמרי. היו להמ חיימ נפלאימ, אבא, אמא, ילדימ, וילה, גינה 15 וכלב. אבל הכל נגמר כשאחיו בנ ה התאבד בפתאומיות. באותו זמנ הוא היה אחרי שירות משמעותי כלוחמ קרבי ומפקד אהוב. קרה המקרה והוא היה זה שמצא את אחיו - שזה מתכונ לטראומה לכל החיימ, אבל למרות זאת אפשר לומר עליו שהוא הכי נורמלי במשפחה. ) יפור 2 היומ הוא נשוי באושר פלו אהבה חוצה ארצות שיכול להיות ת ריט ל רט רומנטי מדהימ(, הקימ חברת טא רטאפ ללוחמת ייבר ב פינות ומנהל שנה, 20 אותה בהתמדה ובהצלחה כבר יש לו כמעט דוקטורט שהוא לא מצא באוקטובר עד 7 טעמ ל יימ עד ה ופ ומ היומ הוא במילואימ. את הכל הוא עושה בשקט ובלי לפר מ ברשתות החברתיות. בהדלקה השנתית כשהיה אצלנו המ ורתית הוא יפר לבת שלי ככה בדרכ אגב שלפני כמה ימימ הוא הציל מישהו ממוות. הוא לא עשה מזה ביג דיל ורק ציינ את זה כי בתי מתנדבת במד"א והוא חשב שזה יעניינ אותה. בגלל שאני יודעת שיש עניינ של פר ומ הנ ובמיוחד כשזה היה בחג הני ימ לא יכולתי להעביר את ככה, ומעשה שהיה ככ היה: בנ דודי היה ברכבו ברמזור בתל אביב כש לפתע ראה רוכב אופנוע לידו נופל על הכביש. הוא ה תכל לצדדימ בתקווה שמישהו יגש אבל כולמ המשיכו כר גיל. בלית ברירה הוא יצא מרכבו, ניגש לרוכב ובדק דופק. במקביל הוא התקשר למד"א ופעל על פי ההנחיות. הרמזור התחלפ וכולמ מ ביב צפרו וגערו בו, אבל הוא הבינ שהוא חייב להת חיל החייאה. אחרי כמה דקות הגיע האמבול נ והחובש ביקש ממנו להמשיכ בהחייאה בזמנ שהמ מתארגנימ. אחרי עשר דקות של מאמצ מ יבי העלו את הרוכב לאלונקה וחיברו אותו לדפיברילטור. בנ דודי היה גמור וגמ הרוכב שלא הגיב כלל. רופא שהגיע למקומ זיהה דופק חלש והבחור הוט לבית חולימ. בנ דוד שלי המשיכ לעבודה אבל לא הצ ליח לשכוח את הרו כב. בלילה הוא התקשר לבית החולימ ושאל לגבי המקרה. המ זכירה כאילו חיכתה לשיחה. היא אמרה שהמ תהו מי זה עובר האורח שרק בזכו תו הבחור ניצל ו יפרה שמקרימ כאלו לרוב מ תמיימ במוות. "כל המשפחה שלו פה איתו, תרצה להזדהות?", היא שאלה. בנ דודי ירב נמרצות. הוא רק רצה לדעת שהוא חי. כמובנ שהוא לא יפר על זה, כזה הוא. ולי רק נותר להתפלל עליו שיזכה להתקרב לאמת, לדעת תורה ולקיימ מצוות, ואז הוא • באמת יהיה מושלמ מכל הבחינות. אני מעריצה את בן דוד שלי. הוא מנהל סטארטאפ, משרת במילואים באוקטובר, ולאחרונה הציל חיים ברחוב - 7־ מ והכל בצניעות מופתית sharonroter@gmail.com מתוך בינה מלאכותית חנוכה, החג שמתאים לכולם