שביעי

23 | 10.01.25 | י' בטבת תשפ"ה | 620 גיליון חלי בן שחר גם אנחנו היינו יכולים להיות חטופים בעזה אבל הרצון לראות • המעמד - לא קל. השאלות - אינן פשוטות את כולם בבית הוא האתוס שעליו מושתתת המדינה והצו הפנימי רשמים מפגישה עם משפחות חטופים • הכי יהודי שיש נ יעה לילית ארוכה הביתה, בדרכ חזרה ממפגש ימימ 51 עמ משפחות חטופימ. אביבה יגל, ששהתה בשבי חמא עד שחרורה ונאלצה להותיר מאחור את בעלה קית', שמוחזק שמ כבר שנה, שלושה חוד שימ ושלושה ימימ; יובל, בנ הזוג של שיר, בתמ של קית' ואביבה; וירדנ, אחותה של רומי גוננ, שנחטפה ממ יבת הנובה כשהיא פצועת ירי בידה. זו לא הפעמ הראשונה שאני נוכחת במפגש אישי החטופימ חורשות את 98 מה וג הזה. משפחותיהמ של הארצ לאורכה ולרוחבה ונפגשות עמ כל מי שחפצ לש מוע אותנ, מכל גווני האוכלו ייה, מכל קצות הקשת הפוליטית ובכל מיקומ גיאוגרפי. המ, מבחינתמ, עושימ כל שביכולתמ כדי להשיב את היקרימ להמ. בבחינת "שלח לחמכ" - אינ לדעת איזו פעולה היא שתעזור; בינ אמ פגישה עמ קודקו דימ ב נאט האמריקאי, בינ אמ ראיונ בפריימ טיימ ובינ אמ ערב קטנ בישוב מעבר לקו הירוק. ב ופו של יומ, כשהמציאות כל ככ קשה והחרדה לא מאפשרת לנשומ, אלו הפעולות שעוזרות להמ לישונ בלילה ולדעת שגמ היומ המ עשו כל שביכולתמ. באוקטובר המ אקדח מעשנ שלא מפ יק 7 אירועי להופיע בחיינו. גמ המפגש הזה נערכ ביומ שבו הת רחש פיגוע רצחני ושמות נו פימ הותרו לפר ומ. עוד חמש משפחות בישראל נהר ו. יובל וירדנ, וכמוהמ בני משפחות אחרימ באירועימ דומימ, מגיעימ להשמיע - וגמ לשמוע. זהו מעמד לא קל. מדובר במפגש שמתחיל ב יפור האישי, וממשיכ לשיח מכבד וגמ מאתגר. אי אפשר שלא להתפעמ מכוחות הנפש שנדרשימ מבני המשפחות בעצמ קיומ המפגשימ, ולו רק כדי להשאיר את נושא החטופימ על דר היומ. הפעמ הקהל הוא חברי קבוצת הווט אפ "שובי נפשי", שהקימ בזמנו אורי אורבכ ז"ל אנשי תקשורת ובעלי השפעה מהמגזר הדתי. 300 ובה כ עולות שאלות ודעות, ולבקשת המשפחות - בלי ינונ. החל מקריאתנ לראות יותר מבני הציונות הדתית בעצ רות, המרכזית שמתקיימת במוצאי שבתות או ה"תורנית" יותר שמכנ ת מעגלי שיח, שירה ותפילה בימי שלישי. השיח מעמיק על הדרכ, המחירימ, החששות והשאלה האמ בשלה העת לחתימת ה כמ עמ חמא . זהו רק שיח פותח מחשבה. הדעות שונות, ולכולמ מובנ שלאיש מאיתנו אינ את התמונה המלאה, לא למ שפחות וגמ לא לכתבימ. אכ הקונצנזו ברור: כולמ רוצימ לראות את החטופימ בבית. זוהי תפי ת י וד ב י ית ואנושית, וזהו האתו שעליו מושתתת המדינה והצו הפנימי הכי יהודי שיש. בוקס בבטן לכל משפחה כשאביבה התבשרה שתצא לחופשי, אכ תיפרד מבע לה שיישאר בשבי, היא העדיפה להישאר. איש לא שאל אותה. מתוכ החוויה שלה במנהרות החנוקות, ללא תנאימ היגייניימ, עמ מעבר תכופ ממקומ למקומ ופחד קיומי תמידי, שאר בני המשפחה יכולימ רק לדמיינ מה עובר על ימימ נו פימ. 400 קית' במהלכ מעל את רומי ראו חטופימ ששוחררו. המ יפרו על החוזק שלה והשימוש בהומור שעזר למי ששהו איתה להרגיש יותר טוב. היא הייתה אמורה להשתחרר בע קה הראשונה שחמא הפר, ומאז נותרה עוד שנה שלמה בשבי. בשבת שעברה פיר מ ארגונ הטרור רטונ של לירי אלבג. רק מהתמונות שהתפר מו, אפשר לדמיינ את הבוק בבטנ של כל אחת ממשפחות החטופימ, ושל הנשימ בפרט. שנותרו בעזה היו יכולימ להיות כל אחד ואחת 98 ה • מאיתנו. מסתכלים עלינו. רומי גונן וקית' סיגל, המוחזקים ימים 462 בעזה כבר כשהמציאות כל כך קשה והחרדה לא מאפשרת לנשום, הפעולות שמבצעים הקרובים עוזרות להם לישון בלילה ולדעת שגם היום הם עשו כל שביכולתם