שביעי

17.01.25 | י"ז בטבת תשפ"ה | 621 גיליון | 26 כ שיוני פריב הגיע למילואימ באזור טולכרמ, הוא לא ציפה שכבר ביומ ראשונ ישלחו אותו לתורנות מטבח. ”מיד עבר לי בראש איכ דפקו אותנו. חשבתי לע צמי, לעזאזל, אני רגיל למארבימ ומ עצרימ, איכ פתאומ מצאתי את עצמי שוטפ כאנ כלימ?". כעבור כמה דקות, נכנ למטבח גמ חברו מנחמ פרוכטר. ”ראיתי את יוני, והוא היה ממש מ כנ, רטוב כאילו התקלח עמ הבגדימ. ראיתי את זה ואמרתי - אני לא עושה את זה ככה. אז כשחזרתי הביתה קניתי מגפיימ". זה אולי נשמע כמו יפור קלא י על חיילימ שמתלוננימ ומחפשימ לע סבא נו למילואים הם עולים לעמדות שמירה באזור טולכרם, יוצאים • לפטרולים ולמעצרים ליליים וגם עושים תורנויות מטבח ארבעה חברים ותיקים מישיבת מנחם, יוני, שלום ודניאל, • 50 כרם ביבנה, מצאו עצמם שוב על חאקי - רגע לפני גיל אלון פרל ”אף אחד בבסיס לא מאמין שאני סבא" צממ חיימ קלימ, אכ זה רחוק מלהיות המקרה של יוני ומנחמ. שניהמ, יחד עמ שלומ איצקוביצ ודניאל ליפ ונ, הגיעו בחודש שעבר למילואימ בגדוד של פיקוד העורפ, למרות 148 חילוצ והשתחררו משי 50 שהמ אוטוטו בני רות כבר מזמנ. ארבעתמ, אגב, למדו בעבר יחד בישיבת הה דר כרמ ביבנה ושירתו ביחידות קרביות. ”לפני כמה חודשימ התקשר חבר משותפ ושאל מה המ פרימ האישיימ שלנו", מ פר דניאל. ”זה נפל ממש מהשמיימ, אבל האמת היא שחיכיתי לזה כי מתחילת המלחמה מאוד רציתי לעשות משהו. גמ הבנימ שלי לוחמימ בעזה, ואני רוצה לתת להמ דוגמה אישית. אמנמ הבנות הקטנות מתג עגעות קצת, אבל היציאות די טובות. לא הייתה התלבטות". ובכל זאת, לא חשבתמ שאולי כבר עשיתמ מ פיק ועכשיו תורו של הדור הבא? שלומ: ”בתחילת המלחמה זו בדיוק הייתה המחשבה, שעשיתי את שלי, ובכלל לא חשבתי שיש אפשרות לח זור ולהילחמ. לחמתי במלחמת לבנונ השנייה, וחששתי מזה עכשיו. אבל עברו כמה חודשימ, ולצערנו איבדנו הרבה מאוד לוחמימ. המצב השתנה. הצבא זקוק לעוד אנשימ, ומהמקומ הזה שיניתי את התפי ה שלי ובאתי". מנחמ: ”הרגשתי כל הזמנ שבמקומ