שביעי

07.02.25 | ט' בשבט תשפ"ה | 624 גיליון | 28 ברגר בחולונ שימש כבית כנ ת בש בתות, והתקיימו בו תפילות להצלת החטופימ - ככ גמ בראש חודש שבט, היומ שבו השתחררה אגמ. אחד השכ נימ יפר כי ”בבוקר השחרור הייתה בבניינ תכונה מיוחדת. ברגע שראו את אגמ על המ כ הייתה התפרצות שמחה, הר געש של דמעות. צריכ היה להיות שמ כדי להבינ. החלה תהלוכה עמ פר התורה שהיה קבוע שמ בלובי, דרכ רחוב גולדה מאיר ועד הקניונ. ”הגיעו מאות תושבימ, מכוניות צפרו, אנשימ הניפו דגלי ישראל וזה היה באמת אחד האירועימ המרגשימ בתולדות העיר. החלו להגיע מאות תלמידימ עמ דגלימ כאות הזדהות, שרו ’עמ ישראל חי' ואת ההמנונ. בני המשפחה אמרו תמיד שהאמונה החזי קה אותמ. שכנימ וחברימ יפרו שכו למ הזדהו איתמ מהלב, וכל הזמנ חיזקו אותמ. ראית שמחה אמיתית גמ מאנ שימ שלא הכירו את אגמ באופנ אישי". ברכת הגומל בבית החולים מאז חזרו חמש התצפיתניות הנ משתדלות לבלות יחד כמה שיותר זמנ, ובבית החולימ קיימו גמ הנ אירוע הודיה משלהנ. דניאלה גלבוע, ששוחררה לפני אגמ עמ לירי אלבג, קרינה ארייב ונעמה לוי, כתבה דברימ מחזקימ בעצמה בתחילת השבוע. על הרגעימ הקשימ שקדמו לחטיפה היא יפרה: ”התפללתי על כל הבנות שאיתי במשכ חצי שעה, כי הרגשתי שלא יכולתי לעשות שומ דבר יותר טוב חוצ מזה באותו הזמנ. לא יכו לתי להיאחז בביטחונ שאולי הצבא יבוא להגנ עליי, לא יכולתי להיאחז בבטחונ שאולי תיתנ לי המיגונית, כי לא מדובר רק בטילימ. לא יכולתי להיאחז באותו רגע גמ בבנות הבו דדות שהיו חמושות. "ידעתי שהדבר היחיד שיכול לה שמרה שבת מתי שהצליחה, ובהתחלה גמ ירבה לאכול בשר, עד שהבינה שהיא צריכה לשמור על עצמה". ”מהאירועים המרגשים בעיר" פר ומימ מ וג זה זכו להדהוד בכלל החברה הישראלית, ואפילו במגזר החרדי שבו הבליטו את הקשר בינ המשפחה לבינ הרב יצחק זילבר שטיינ מבני ברק, שאליו פנו קרוביה של אגמ בשאלות הלכתיות הקשורות למצב. עוד רב שאליו קשורה המש פחה, הרב מאיר בלוכ, הגיע לבית החולימ שבו אושפזה עמ שחרורה, ולקראת השבת הראשונה שלה כבת חורינ תקע בשופר לכבודה באירוע הודיה שקיימה המשפחה. דבריה של מירב ברגר באותו אירוע ממחישימ לא מעט: "שמע ישראל, השמ אלוקינו, השמ אחד - אגמ שבה הביתה! ביומ המרגש הזה אני רוצה לומר דבר אחד - תודה, תודה לבו רא עולמ. תודה לכל יהדות התפוצות שעמדה לצידנו בכל התקופה. תודה לכל מי שהיה לצידנו ועזר לנו לה חזיר את אגמ שלנו הביתה מה רבו מעשיכ השמ. הודו להשמ כי טוב כי לעולמ ח דו. עמ ישראל חי!". לובי הבניינ שבו מתגוררת משפחת "ידענו שרק האמונה תחזיק אותנו". התפילות למען ברגר "גם מי שלא הכיר אותה שמח באמת". החגיגות ליד ביתה של אגם ברגע השחרור הייתה בבניין התפרצות שמחה, הר געש של דמעות. צריך היה להיות שם כדי להבין. החלה תהלוכה עם ספר התורה בלובי, מכוניות צפרו, מאות אנשים באו ותלמידים הניפו דגלי ישראל 90 צילומים: אבשלום ששוני - פלאש