שביעי

33 | 07.02.25 | ט' בשבט תשפ"ה | 624 גיליון שונה מהמציאות שהייתה בעזה. באמת שאי אפשר לדמיינ מה הנ עברו שמ". היא משתפת אתכמ?  "לאט. יש דברימ שכנ, כי המ קלימ יותר ואפשר להפוכ אותמ למצחי קימ". אתמ מופתעימ לטובה ממצבה?  "בעיקר מהחו נ שלה. אני מכירה את הילדה שלי, והכל היה לי ברור גמ קודמ, אבל היא יודעת שפעמימ רבות זה עניינ של בחירה לאנ לקחת את מה שחווימ. אני מרגישה שהיא לקחה את הדברימ למקומ מאוד חזק. היא בחרה לרצות שהחיימ שלה יהיו < מלאי שמחה". "שגרה? יש עוד ניתוח" ימנ מעודד לתהליכ השיקומ וההחלמה שעוברת רומי ניתנ הש בוע, כשהיא הצטרפה לאמילי דמארי )"חברה שלי מהשבי", כפי שהגדירה אותה באחד הפו טימ באינ טגרמ( בביקורה בבית בכפר עזה שממנו נח טפה בשבת השחורה. "שתיהנ חזרו עמ הקשבה טובה ושיח פתוח", מ פרת מירב. "לכנ, כשרומי אמרה שהיא רוצה להצטרפ לאמילי, שאלתי אמ היא רוצה שאבוא איתה. היא ענתה שלא והייתי רגועה מאוד". רומי צפתה בכמ מהשבי? היא  הייתה מודעת למאבק שאתמ מנה לימ למענה? "באוקטובר היא שמעה את אבא שלה אומר בשידור ש'רומי חוזרת בחיימ', אבל היא ראתה מעט מאוד טלוויזיה ונחשפה מעט מאוד לתק שורת". אינ צורכ לה ביר מה החשש  שעמד מאחורי הדחיפוּת לשחרר קודמ את הנשימ והילדימ. במבט לאחור, כשאת רואה את החוזק והעוצמה של הבנות ששוחררו, את