שביעי

07.02.25 | ט' בשבט תשפ"ה | 624 גיליון | 46 אותות ומופתים לאחרונה נתקלתי בתופעה שהפתיעה ושי מחה אותי: בחורימ תל אביבימ, צעירימ וחי לונימ, שמחוברימ לזהות היהודית שלהמ. למה זה מפתיע? כי כשאני גד לתי בתל אביב, אי אז האפלות, 90 בשנות ה זה ממש לא היה קוּל; אפשר לומר שזה אפילו היה מביש. משהו קרה בבוהמה מאז השנימ שבהנ חיימ נחמנ ביאליק לקח חלק בבניית מרכז לאירועי תרבות ליהדות ועונג שבת ברחוב בלפור, חנה נש ולאה גול דברג כתבו את "אלי אלי" ו"למדני אלוקיי". יכולת להיות חילו ני מאמינ, לא מ ור תי ולא דתי, אשכנזי שאשכרה קשור לזהות ולהי טוריה שלו ב וג של הרמוניה - ומתי שהו הקשר ניתק, זה נהיה דיכוטומי והיה צריכ לבחור ולהחליט. מתישהו הפ יקו ללמד תנ"כ בבתי ה פר כחלק מתוכנית הלימו דימ, ואמ כבר מלמדימ זו איזושהי פרשנות מעוותות ופרטית של המורה על פי דעתו, שכל קשר בינה לבינ יהדות הוא מקרי בהחלט. של יזהר אשדות בפודקאסט ובנו עיליי - שניהמ מוזיקאימ ומפי קימ מוכשרימ - הופתעתי לגלות בינ השורות שהילד )למרות שמאלניותו ולעומת אביו( מדבר על יהדות בחיבה. הוא מתחבר לזהות הציונית שלו, אפ שהתחנכ על דגלה של תרבות הגויימ. הוא לא מפחד מהדת, הוא מצטט מה מקורות, ואומר שבכל זאת אנחנו העמ הנבחר והנעלה מכולמ. הוא גמ מבקש מיד " ליחה, כנ?" שהעז לומר, ועדיינ. גמ אחיינ שלי, שלמד בבית ה פר לאומנויות ואז במגמת קולנוע )שבה גמ אני למדתי( בעירוני א', עשה רט גמר על נער שרב עמ הוריו, עזב את הבית ופגש חוזר בתשובה שהזמינ אותו לביתו ל עודת שבת. ה רט זכה בפר ראשונ וזיכה אותו במלגת לימודימ באוניבר יטה. אולי בתחרות של החמ"ד הוא לא היה עובר מ כ, אבל מול כל שאר ה רטימ האח רימ בשכבה הוא בלט בעומק ובחיבור שלו לחברה הישראלית ולארצ. זה היה עוד לפני באוקטובר, ועכשיו רק 7 הולכ ומתחזק. להיות רוחני זה כבר לא מעפנ ודפוק; לא רוחני שעושה מדיטציית אושו, אלא של יהדות ממש. לא מדובר כאנ במדע מדויק וגורפ, וממש לא כולמ על הגל. מדובר ב וג מ וימ של חבר'ה שנקרא להמ "מחפשימ" )או במילימ אחרות: "מו ט לייקלי" לח זור בתשובה(, אבל עצמ העובדה שהדור הזה לא אנטי בגלוי ובמוצהר - זו כבר בשורה של תקווה, במיוחד כשייתכנ שהמ יהיו המשפיעימ ומובילי הדרכ בתרבות הישרא לית בשנימ הבאות. נו פת בבדיקה בפרקי הפודקא ט מצא תי שגמ המנחה אריאל קלצ'קינ, איש לילה תל אביבי ושמאלני, מקפיד לדבר בתוכנית שלו עמ אומנימ דתיימ וימנימ, ולנ ות לייצר שיח אמיתי מתוכ הבנה וידע. כתוב "אמת מארצ תצמח", ואפשר לראות בשטח את ה ימנימ והרצונ לחיבורימ. יש כאלה שמייצרימ אותמ כשליחות חיימ, אבל כשזה קורה ככה - בלי כותרות, בלי מאמצ ומתוכ צורכ פנימי - נראה שזה כאנ בתוכנו, ולא משנה מאיזה מגזר, מקומ או שיוכ פוליטי באימ. ידוע שהאהבה ניכרת כשאנחנו נפ גשימ עינ לעינ. ידוע שמרגישימ בגופ את הנחת וה יפוק של אהבת החינמ כשזה קורה, ושאנחנו במקומ הנכונ, מוארימ, חזקימ, באמת נבחרימ. ידוע • שתחושת הביחד היא זו שמנצחת. גיליתי תל אביבים צעירים וחילונים מחוברים לזהות היהודית. לא כולם על הגל, אבל הדור הזה אינו אנטי־יהדות במוצהר וזו בשורה של תקווה sharonroter@gmail.com שרו ן רוטר סוגרת שבת