שביעי

ב יומ רביעי הקרוב יעלו א תי ושלומ יניב עמ בני משפח תמ לקבר בניהמ הקדושימ, מ”ר הלל ויגל יניב הי”ד, בהר הרצל. לפני שנתיימ, בה’ באדר, יצאו השניימ מביתמ בהר ברכה לעבר ישיבות הה דר שבהנ למדו, בגבעת אולגה וקריית שמונה. מוכ , בהגיעמ לכיכר עינאבו 13:40 לשעה שבעיירה חווארה, ארב להמ הרוצח הפל טיני עבד אל פתח ח’רושה וירה בהמ באקדחו מ פר רב של קליעימ מטווח קצר, דרכ חלונ רכבמ. המחבל, ששוחרר חודשיימ לפני כנ מהכלא הישראלי, חו ל כעבור שבו עיימ על ידי כוח ימ”מ. בהלוויתמ של הלל ויגל נכחו אלפימ; ”בעולמ הזה המ מתו בקיצור ימימ, אבל בעולמ האמת התקדשו בקדושת כלל ישראל עד שאינ כל ברייה יכולה לעמוד במ חיצתמ”, פד הרב אליעזר מלמד, רב היישוב ברכה. עשרה חודשימ לאחר מכנ, שוב התדפקה בשורת איוב על דלת המש פחה. מ”ר אלישע יהונתנ לובר הי”ד, , נפל בקרב בדרומ 8104 לוחמ בגדוד רצועת עזה. אמו, תחיה, היא אחותו של שלומ ודודתמ של הלל ויגל. עבור אביהמ של שלומ ותחיה, הרב שמואל יניב, זה היה אובדנ נכד שלי שי בתוכ פחות משנה, והוא הדהימ את כולמ כשהחל בשירת ”אשר בחר בנו” בהלוויתו של יהונתנ. ”לא שו מעימ אתכמ בשמיימ!”, זעק והצליח ל חופ אחריו מאות ששרו יחד בעק בותיו. ”אי אפשר שלא להודות לק דוש ברוכ הוא, גמ כשכואב”. בחוברת שפיר מ, ”ובחרת בחיימ”, כתב ה בא על אובדנו הגדול: ”לב כות על חיילימ גיבורי כוח, שמו רימ את נפשמ כפשוטו בעת מלחמה, זאת אמנמ תחושה טבעית, אבל הבכי עלול להתפרש כייאוש. לא עולה בדעתי לגנות את הבכי ולראות בבכי חולשה, אבל קריאתי בכל לב שתחפ צו דווקא בשעות קשות וקדושות אלה להתעצמ בחיימ. אינ זכות ומתיקות גדולה מהנופלימ על קדושה זו. אש ריכמ נכדיי, אלישע יהונתנ והקדושימ יגל והלל, כזוהר הרקיע מזהירימ”. ”מה ייצא מזה שתישבר?” איכ שמעת על הירצחמ של הלל ויגל? ”זה יפור שכדאי לא לדבר עליו. שכבתי מרגע שנודע לי, כמו אדמ שנמצא תחת כי א הכבוד. אשתי 11 | 28.02.25 | ל' בשבט תשפ"ה | 627 גיליון