שביעי

28.02.25 | ל' בשבט תשפ"ה | 627 גיליון | 32 משל הסיר והמרק בה בכל שנה, גיעמ של ימי החו רפ הקרימ שאותמ אנו חווימ כעת, אני מקפיד להביא גמ את הזוויות האנושיות והמצחיקות שנוצרות בעולמ התורה הציוני דתי. לפני כשלוש שנימ צייצתי בטוויטר תמונה של מרק עגבניות ענק וכתבתי "התרגשות בישיבת ירוחמ: הערב החלה עונת המרקימ בי שיבה! כאשר מרק הדגל הוא מרק העגבניות של הטבחית יעל". באופנ מפתיע, הציוצ זכה למאות לייקימ וע שרות אלפי צפיות. ישי בות מכל רחבי הארצ שלחו את המרקימ שלהנ, והבאזז הגיע אפילו לדפי הפיי בוק הרשמיימ שלהנ. מאז, יקור עונת המרקימ בישיבות הפכ לדבר שבשגרה. שאלתי אנשימ: למה דבר כל ככ אזוטרי יוצר כל ככ הרבה רגשות? התשובה שהכי אהב תי, ואני מאמצ אותה בחומ, היא שזה עו ק בחיימ עצממ. הרבה פעמימ אנחנו בתקשו רת מצטטימ מה בנימינ נתניהו אמר ומה הח"כ באופוזיציה הגיב לו, כאשר מרחב החיימ שלנו נמצא במקומ אחר לחלוטינ. בשנתיימ האחרונות יקרתי עשרות הכתרות של רבני יישובימ מהציונות הדתית, כאשר כל כתבה זכתה לכמות צפיות גבוהה מאוד מ יבה דומה. האירוע מע יק את בני היישוב עצמו והיישובימ העוטפימ, חבריו ובני משפחתו של הרב, ובכלל זו התרחשות חיובית ומשמחת של התחדשות רוחנית שיוצאת מהמרחב של ציטוטי עיתונאימ שאנחנו רגילימ לש מוע כל היומ. זהו, איפוא, אחד החידושימ של עי תונאי - להביא מאות כתבות מרבנימ, ישיבות ויישובימ שלא שומעימ עליהמ ביומ יומ, ולחבר בינ מגזרימ ודעות של אנשימ שאינמ בהכרח מגדולי מו בילי הדעה. זה לא מקרי שציוצי "כאחד האדמ" הפכו ל וג של טיקט. שיפוט חדשימ שישה תחומי אושרו ביהודה ושומרונ, ומגיע על ככ שאפו גדול לשרימ בצלאל מוטריצ' ואורית טרוק ולראש מנהלת ההתיישבות יהודה אליהו. צריכ לה גיד תודה גמ לעובדימ שלהמ, כמו יוני דנינו ומאור זולדנ - שני חב רימ שהיו שנתיימ מת חתיי ב ניפ בני עקיבא בקרני שומרונ, וכיומ פועלימ מאחורי הקל עימ ללא לאות למענ ההתיישבות. כלל האצבע הוא כזה: לתת במה לא רק לראשי הישיבה ולר"מימ, אלא גמ לאנשי הצוות הפחות מוכרימ, ה"שקופימ", שמבצעימ עבודה שחו רה בשביל המפעל הגדול. ככ, למשל, הראיתי כיצד תלמידי ישיבת מחניימ הפתיעו את רפי איפרגנ, אחראי המטבח האגדי שמ יימ את מ כת בבא בתרא בפעמ הרביעית בדפ היומי; ואיכ ישיבת הר עציונ נפרדה מאיש צוות 50 האחזקה, אחרי כמעט שנות עבודה. כילד שגדל וה תופפ תחת צילה של ישיבת הה דר בקרנ"ש, ראיתי במו עיניי כיצד אב הבית עופר כהנא דאג לכל מה שח ר, וכפ שוטו תיחזק את הישיבה. כנ"ל עמ דוד אברהמי בישיבת מרכז הרב. כשישיבה עובדת כ דרה, מרוהטת ומשופצת היטב, זה חלק מהרוחניות ויישוב הדעת של הבחו רימ, שיכולימ ללמוד בשקט בלי טרדות. זכיתי לראות מקרוב במר בשולי: כז הרב את הטבח אשר גרינוולד נותנ פעמימ רבות מילה טובה לתלמיד ומח זק את רוחו בתקופת משבר בישיבה או אחרי דייט כושל. יש שיגידו שזוהי הג דרה חדשה לחינוכ בלתי פורמלי. שנזכה • להמשיכ לע וק בחיימ עצממ. הציוץ על מרק העגבניות בישיבת ירוחם התפשט לטרנד במגזר כולו. למה? כי סוף סוף אנחנו עוסקים בעצמנו ובמה שמעניין אותנו. בחיים עצמם דביר עמר מעבר לסטנדר dvir794@gmail.com