שביעי

11.04.25 | ערב פסח תשפ"ה | 633 גיליון | 18 איחוד תחזירי אותי ליומ השחרור של שה. ”את שמות המשוחררימ קיבל נו לפני כני ת השבת, אז פיר ואני תיאמנו מראש עמ הצבא שנעשה את השבת כולה בב י , כדי שלא נצט רכ לנ וע ועדיינ תהיה לנו האפשרות להיפגש. בערב ובלילה שלפני היינו שתינו בשקט ובשלווה. אפ אחד לא היה איתנו. נתנו לנו מינ בית שהיה רק שלנו, והשאירו לנו המונ המונ אוכל". ואז, למחרת בבוקר, הוא הגיע. ”התרגשנו כל ככ לראות אותו. זה היה כמו חלומ שהתגשמ. הדבר הראשונ שהוא אמר לי זה ’אמא, אני ב דר, אני ב דר'". מאוחר יותר יפר לה שה שכבר בשבי הוא ניחש שאביו נרצח, והיה מוטרד ממצבה - מכיוונ שידע שאינ לה משפחה בישראל. ”הוא הכי דאג לי, כי הוא לא ידע מה קורה. הוא חשב שאני לבד, הוא לא ידע אמ פיר מחכה לו או לא, הוא לא ידע כלומ. הוא אמר שני ה לעשות הכל בשביל לחזור אליי. הוא היה פצוע בשתי הרגליימ מירי, ועשה לעצמו היא ענתה ’אני אחכה כמה שאצט רכ לחכות'. גמ היא הייתה בטוחה שהוא יחזור. כשהיו לי כל מיני רגעימ קשימ, היא החזיקה אותי. היא צעירה מאוד, אבל יש לה כוחות עצומימ". ניר עוז השבוע, כמו בכל שבוע, ילנה הגי עה לניר עוז כדי להאכיל את הח תולימ שלה. ככל שהיא מתאמצת להימנע מתוכניות לעתיד, ברור לה - ”אני אחזור לגור בקיבוצ. הוא חלק ממני ומהחיימ שלי". משפחת טרופונוב עברה לקיבוצ , לאחר 1999 כמעט במקרה בשנת שוויטלי וילנה החליטו לעלות לי שראל עמ בנמ היחיד שה )אלכ (, שהיה אז רק בנ שלוש ושמונה חוד שימ. ”באנו בלי משפחה או חברימ, ולא היה לנו כאנ אפ אחד. ”הלכנו ל וכנות היהודית, ונרשמנו לתוכנית ’בית ראשונ במולדת'. אתה קבלת הפנים המרגשת לסשה עם שובו, לפני כחודשיים פיזיותרפיה, ני ה להחזיק את עצמו כמה שיותר כדי להגדיל את ה יכוי שלו להגיע אליי. ”כש שה חזר, הוא שמח מאוד לראות שהמונ אנשימ תמכו בי והיו איתי, וש פיר תמכה והייתה איתי לאורכ כל הדרכ". ספיר שותפות הגורל יצרה חיבור מיוחד, עמוק ושורשי בינ ילנה ל פיר. ”המזל שלי היה ש פיר השתחררה יומ אח ריי. היא בחורה מדהימה, והיא הייתה התמיכה הכי גדולה שלי במשכ כל השנה הזאת. בכל יומ היינו הולכות לפארק ומדברות. אפילו כשהיא ט ה לחו"ל, היא הייתה מתקשרת אליי. לא היה יומ שבו לא דיברנו. היא לא עזבה אותי לרגע. ”מתישהו שאלתי אותה: פיר, תקשיבי, כמה זמנ תחכי לו? המזל שלי היה שספיר השתחררה יום אחריי. היא לא עזבה אותי לרגע. מתישהו שאלתי אותה: כמה זמן תחכי לו? היא ענתה ’אני אחכה כמה שאצטרך לחכות'. היא צעירה מאוד, אבל יש לה כוחות עצומים "תודה למי שתמך באמא שלי". סשה עם ילנה וספיר בדרכו הביתה 90 צילום: יוסי זמיר - פלאש צילום: דובר צה״ל