שביעי

התי ישבות "אומר שאני מבשלת וואו". גלית )מימין( לצד בנה שגב את החג תעשה המשפחה בירושלים, הרחק מביתה בדימונה. "אנחנו לא יכולים לשבת בבית ולראות ששגב לא סביב השולחן. בחגים הוא חסר במיוחד, ואני מתפללת שבפסח יהיו הפתעות" את הכאב והדמעות בקולה של גלית כלפונ, אמו של שגב החטופ בעזה, קשה לפ פ כבר בתחי לת השיחה. "בתקופה האחרונה שגב עבד מהבית והיה איתי כל היומ", היא נזכרת. "היינו אוכלימ יחד, והחו ר שלו מורגש וקשה מאוד. כל הזמנ אני עולה למטבח ומדמיינת אותו פותח את המקרר ושואל 'אמא, מה יש לאכול?'. "זה מיי ר אותי. כשאני מכינה משהו, כשאני אוכ לת, כשאני פותחת את המקרר, אני יודעת שהוא לא יכול לעשות את זה. אני לא יכולה לישונ בלי כדורימ. המחשבות לא עוזבות". למה את הכי מתגעגעת?  "להכל. לנוכחות שלו, לבדיחות, לחוכמה, לזה שבכל פעמ הוא ידע להגיד את הדבר הנכונ. בחגימ זה ח ר לי במיוחד. אני אישה מאמינה ומתפללת שבפ ח הזה יהיו הפתעות, וממשיכה לחכות". פרי קצת על שגב. איזה מינ ילד הוא?  "ילד מדהימ. חתיכ, בולט לעינ, חכמ, מודע לעצמו ול ביבה, אוהב אנשימ, אוהב לעזור. תמיד אני אומ רת שאמ מישהו מאיתנו היה שבוי, שגב היה עושה הכל כדי להוציא אותו. כל הזמנ יש לי פקות אמ אני עושה מ פיק". "זיהיתי שהוא קצת מבודד" ביומ חמישי, יומיימ לפני השבת ( ואמו היו בחתונה 27) השחורה, שגב של בנ דודו. "היה לנו שמח, אבל זיהיתי שהוא קצת מבודד. לא ה פקתי להיות איתו יותר מדי בערב הזה. ביומ שישי הוא יפר שהוא נו ע למ יבה במצפה רמונ, ושאינ לי מה לדאוג. מ כתי עליו מאוד". אלא שבלי ידיעתה של גלית, התכנונ השתנה, ושגב נ ע למ יבה ברעימ. "בשבת בבוקר עוד ה פקתי לדבר איתו, והוא אמר לי שהמ מ תתרימ עמ השוטרימ. שמעתי שהוא עייפ מריצה. הקמנו חמ"ל בבית, אבל איכשהו הייתי רגועה. הייתי בטוחה שהוא יידע לצאת מזה". אחרי שנותק הקשר, הבינה המשפחה ששגב היה במ יבה יחד עמ א פ הרוש, וני תה ליצור איתו קשר. א פ התחבא בשיחימ, ולאחר שניצל, אל תוכ הלי לה, מיהר להגיע לבית חברו. "הוא יפר לנו ששגב . רכבי הטויוטה המפור מימ היו 232 רצ לפניו לכביש שמ, והוא ראה אותו נחטפ. כעבור עשרה ימימ קיבלנו הודעה רשמית מהצבא". אפשר לעכל בשורה כזו?  "אי אפשר, פשוט אי אפשר. אתה ממש מאבד את הזמנ. יש רק ציפייה ודריכות, ואתה מדבר עמ כל העולמ, מחפש שיעזרו לכ. אבל ב ופ זה רק הקדוש ברוכ הוא. אנחנו מאמינימ ומתפללימ בכל רגע שרק ייגמר ה יוט הזה". רק בחודש שעבר הגיע אות חיימ ראשונ משגב, באמצעות אחד משורדי השבי ששוחררו. "כשנפגשנו עמ החטופ ששב, והבנו מה המ עוברימ, בעלי ואני התמוטטנו. מי שאחראי עליהמ משליט תנאימ קשימ מאוד, הרעבה יומיומית, מכות, שלשלאות ברזל, קשירת עיניימ. לא הצלחתי לתפקד יומיימ אחרי. גמ עכשיו, כשיוצאימ דברימ חדשימ, אני מעדיפה לא לשמוע. כבר אינ לי אוויר". שגב מתמודד עמ פו ט טראומה מתאונה שעבר. "אני עולה למטבח ומדמיינת את שגב שואל מה יש לאכול. זה מייסר אותי" נחטף לעיני חברו הטוב שהתחבא בשיחים, ורק לאחרונה שגב כלפון "כבר אין לי אוויר", מודה אמו גלית בדמעות, • הגיע ממנו אות חיים ומספרת על הפוסט־טראומה שאיתה הוא מתמודד אלון פרל 553 ימים בשבי צילומים: באדיבות המשפחה שגב כלפון עם קאי, הכלב של אחיו 11.04.25 | ערב פסח תשפ"ה | 633 גיליון | 22