שביעי

11.04.25 | ערב פסח תשפ"ה | 633 גיליון | 62 נחש אותי נחש הכי יודעים מה אני אוהבת לפני פ ח? את הקבוצה המוש למ ירה". זה 2 בית "יד ה ופר הכי מגוונ שלא תצליחו לדמיינ, וכולו בחינמ. כמו ניפ של עלי אק פר , רק צמוד לבית ובלי לחכות למשלוח. לא להאמינ אילו דברימ מו רימ: מוצרי קו מטיקה )חלקמ ממש יקרימ(, בגדימ, מוצרי חשמל, כל מיני פטנטימ ולא Temu שקונימ ב באמת משתמשימ )כמו קולב בצורת לב, מח זיק ל דר את הכבלימ או כובע קרח חשמלי(, משחקימ, כלי בית, תכ שיטימ, תיקימ ומה לא. מצד אחד, זה נוגד את הצורכ להיפטר מדב רימ לפני פ ח, ומצד שני - איכ אפשר לומר לא למועכ שומ יבובי? זו הקבוצה הכי מגניבה, משעשעת ומ קרנת. הבעיה היחידה: היא מחייבת אותכ להיצמד לווט אפ, פנ מישהו אחר יחטופ את האוצר, ממש שנייה לפניכ )מה שקורה לא פעמ( ומשאיר תחו שה של חמצ כשבדיוק נפטרנו ממנו. טיילנית. לא אוהבת לטייל. אני לא לא טובה ב יבולת לב ריאה, הזעות, ברחשימ ולשבת על האדמה. מודה שזה לא עושה לי את זה. אחרי שעה שעתיימ עולה לי ה עיפ, מגרד בכל הגופ ובא לי לעופ הביתה. לא מבינה את ה יפור הזה של ללכת מלא, ל חוב על הגב ולעצור לאכול במקומ לא נוח עמ כל עמישראל. לא מבינה את הקטע להיות בפקקימ ארבע שעות בשביל לשבת בחתיכת דשא עמ עוד מיליונ אנשימ שמדליקימ מנגל, שמימ בוק ה עמ עומר אדמ בווליומ, וכשהמ מורידימ חולצה אני נאלצת להיחשפ לתלתלת שיש להמ על הגב. אז כשחברות הציעו שנעשה על האש בחול המועד ביער בנ שמנ, הצגתי את טענותיי והצעתי במקומ את החצר המה ממת שלי. לדאבוני זה לא עזר, כי הנ העדיפו את היער, אפילו שאינ בו שי רותימ. הודעתי שאני נשארת בבית, וגמ לא חייבימ להיות כל הזמנ מול המ כימ; אפשר לתת לילדימ לקרוא את ה פר החדש של יהודית קגנ )"שגרירות השדימ - הולכימ לעזאזל"(, פנ טזיה יהודית משובחת שהיא כשל"פ גמ למי שלא אוכל קטניות. את זה שאני עזבו קצת בפו ט טראומה כי הכיש אותי נחש השבוע. נכונ שזה קרה דווקא בחצר, אבל ככה לפחות אפשר היה לקבל טיפול בקלות. אני יוד עת שזה נשמע דרמטי, והנה, אני כאנ, חיה כדי ל פר )תודה לאל(. במהלכ אגת הני קיונות הרמתי בחוצ משהו מהרצפה, והרג שתי דקירה ביד. ראיתי נחש קטנ חומ עמ מט בעות על הגב, והתחלתי לצרוח את חיי. אני לא גאה בזה, כי אני רוצה לחשוב שאני קולית, אבל רצתי למיונ ושמ התקבלתי בהדרת כבוד כאילו אני נועה קירל. מתברר שכולמ אוהבימ קצת דרמה, במיוחד מה וג של יפורי גנ עדנ. עכשיו, בואו. יצאתי קצת עמה, כי זה ב כ הכל היה זעמנ המטב עות - נחש חמוד שאוכל עכברימ, וכזה שהבנ של השכנימ משחק איתו כחיית מחמד באהלנ אהלנ. אז מה רגע שיצאתי את פתח ביתי עד שחזר תי, חלפה פחות משעה. זה הרגע להרימ למערכת הבריאות הישראלית שלרוב אוהבימ לרדת עליה. חוצ מזה, אמרו שנחש זה גולה לשפע גדול וגמ גימטריה של משיח. אז לכבוד חג הפ ח אני מוכנה לבשורה, כי מה שהיה הוא שיהיה, ושנצא ביד חזקה עמ המטה של משה, שלא הופכ לנחש • אלא למשיח. חג שמח וכשר. במהלך הניקיון הרמתי משהו מהרצפה, והרגשתי דקירה ביד. ראיתי נחש קטן חום עם מטבעות על הגב, והתחלתי לצרוח את חיי. התקבלתי במיון כמו נועה קירל, ואז גיליתי את האמת sharonroter@gmail.com Shutterstock איור: שרו ן רוטר סוגרת שבת