שביעי

11.04.25 | ערב פסח תשפ"ה | 633 גיליון | 8 90 צילום: קובי גדעון, פלאש ישראל בדרכ לתיקונ. זה נראה רחוק מאוד; יש לנו חטופימ מתחת לאדמה בעזה. מוחזקימ בידי חיות אדמ. האויב עדיינ פה ונלחמ בנו. הוא אולי נחלש, אבל הרצונ העז שלו להשמיד, להרוג ולאבד, באוקטובר. 7 קיימ כמו ב החברה הישראלית עדיינ משו עת. זה נראה שכולמ נגד כולמ. ראש ממשלה נגד ראש השב"כ. היועצת המשפטית לממשלה נגד הקואליציה. איש משטרה בכיר מדליפ שיחה של בכיר בשב"כ שנשמע בקולו כאילו הוא מתייח לאזרחי המדינה כאל אויביו המושבעימ. הציבור החרדי עדיינ מ רב להצטרפ לחברה הישראלית ולקחת חלק בעול המלחמה. המחאה מאשימה את ראש הממשלה בבגידה. פרשת קטא רגייט מרעילה את השיח הציבורי. אבות שכולימ מוצאימ בכוח מבית המשפט העליונ. גמ הש ע בינ באוקטובר. 7 הימינ לשמאל עדיינ כאנ, כמו לפני אבל, ואכנ יש אבל. ישראל מתייצבת. עברנו דרכ מיו רת מאוד בשנתיימ האחרונות. רוב החברה מעוניינ לצאת ממצרי השנאה, הבהלה והמחלוקת הפוליטית, שאינ עניינה לשמ שמיימ אלא לשמ המלחמה באחר. האויב עדיינ כאנ, אבל הוא נחלש. הגבולות מתייצבימ. חמא מחזיק מעמד רק בזכות העו בדה שיש חטופימ בחזקתו, אחרת היה נשבר מזמנ. חיזבאללה הוכה דרמטית. איראנ נחלשה משמעותית. האויב הצפוני, וריה, בכאו שלו. הנבלימ מתימנ, החות'ימ, מתחילימ להכיר מק רוב את העוצמה האמריקאית. באוקטובר 7 ישראל יוצאת ממלחמת כמדינה שלא כדאי להתע ק איתה, אחרת המחיר יהיה כבד מאוד. מדובר במלחמה קשה, מול אויב זדוני ואכז רי, שמנצל כל חולשה אנושית כדי להגביר את האימה והפחד מפניו. ישראל נלחמה מול נבזי האנושות. אינ רוע בעולמ הזה כמו הפ ולת האנושית שנלחמנו נגדה בעזה. ולמרות זאת, החברה הישראלית התמודדה, תוכ הקרבה הרואית של אלפי לוחמימ ולוחמות. מיטב האנשימ התגיי ו למילואימ. אלו לא דברימ של מה בככ. והאנשימ המופלאימ האלה, שראינו אותמ מ תערימ מול אויב נבזה, יהיו מנהיגי המחר. הש ע עדיינ פה. הוא נמצא בכותרות. הוא זוכה לפולואפימ בכותרות וברשתות. הטוויטר ימשיכ לחגוג בשנימ הקרובות. גמ אנחנו, ישראל מתייצבת. עברנו דרך מיוסרת מאוד בשנתיים האחרונות. רוב החברה מעוניין לצאת ממצרי השנאה, הבהלה והמחלוקת הפוליטית, שאין עניינה לשם שמיים אלא לשם המלחמה באחר תן בליבנו ישי פרידמן פותח בחמישי יה ishaydavid@gmail.com העיתונאימ, חוטאימ בככ. אבל הרחוב מתנכר לש ע הזה. רוב הישראלימ לא מצויימ במחלו קות הללו בינ ימינ לשמאל ודתיימ לחילונימ. רוב החברה מעוניינת בפשרות בתוכ עצמה. זוכרימ את המחאה על הרפורמה המשפטית? היה דבר כזה, לפני שנה חברי כנ ת חתמו על פשרה 68 . וחצי שעברה די בשקט. על הרפורמה הזו הפכו את המדינה והנה זה עובר, לא מעט בזכות מתווה של שני הורימ שכולימ, שביקשו למצוא את המאחד )למרות שהקצוות זעמו על הה כמ שהושג(. גמ המחאה עצמה נחלשה מאוד. האליטה אולי עדיינ שמ, אבל הרבה יותר ישראלימ מבינימ שלא כל דבר הוא "קצ הדמוקרטיה". ולא על כל דבר מניפימ את דגל ה רבנות. ולשנאה הדדית יש השלכות קשות. ולכנ פני החברה הישראלית הנ לתיקונ. קשה לצאת ממצרימ. וגמ כשיוצאימ, מתחילה דרכ חדשה, מורכבת ומא תגרת לא פחות. אבל התיקונ מתחיל בהבנה שהמקומ שהיינו בו כולא ו וגר את מי שאנחנו באמת. מכאנ מתחילה הדרכ לחירות. ואדרבה, אמ נצליח לראות במעלה הדרכ את מעלות אחי נו ואחיותינו, גמ נדע, אולי, לכתוב פרק חדש • ב יפור המופלא של העמ הזה.