שביעי

25.04.25 | כ"ז בניסן תשפ"ה | 634 גיליון | 14 התי ישבות "תמיד ידאג למי שבצד, ויעמוד מול הרוע". יוסף )מימין( עם דניאל אוחנה, תישאר חזק, כולם מתפללים ונלחמים עליך. עשית משהו מעבר לכל דמיון, כשנשארת לעזור לפצועים למרות שיכולת לברוח הביתה. אנחנו איתך ומחכים לך לפני כחודש, לראשונה זה שנה וחצי, פור מ אות חיימ מצולמ של החטופ יו פ חיימ אוחנה. "אני רואה את ה רטונ הזה ולא יודע מה קרה לו שמ", מודה חברו הקרוב דניאל שרעבי. "נראה שהוא עובר תלאות, עינויימ, מכות רצח, הרעבות. בזמנ שאנחנו מדברימ כאנ, הוא עובר את זה. זה לא ייאמנ. אבל אני מזהה אותו, ורואה בעיניימ את הניצוצ שלו. הוא חי, בריא, שורד". ( גדל בקריית מלאכי ועבר לתל אביב, 24) יו פ שמ עבד כברמנ במ עדת "אריא". "אני מכיר אותו מהפנימייה ביד חרוצימ בטבריה", נזכר שרעבי. "היינו קוראימ לו אוחנה, אוחניה. הוא בנ אדמ מדהימ, רגוע, שלו, יודע מה הוא רוצה מעצמו, והכי חשוב - יודע להקשיב. לא היה דבר שהיית מבקש ממנו והוא לא היה דואג שיקרה. הוא בחור שקט, אבל רואה את כולמ. מהאנשימ שמתחילימ את שר שרת המעשימ הטובימ; תמיד ידאג למי שבצד, וגמ יעמוד מול הרוע כשצריכ". והרוע הזה הגיע אל יו פ וחבריו במלוא העוצ מה. ערב קודמ המ עוד אכלו יחד ארוחת חג במושב חדיד, וממנה יצאו למ יבת הנובה. "וואלה, היה כיפ", נזכר שרעבי ברגעימ שלפני המבול, "והכל התהפכ ברגע אחד. מ יטואציה שאתה מב וט ונה נה, התחלנו פתאומ לטפל בפצועימ, לעזור לאנשימ קרוב אלינו, מחליטימ לה RPG ובומ - חוטפימ תפצל ויו פ נעלמ". דניאל ואחיו נריה התחבאו מאחורי טנק פגוע, ניהלו קרב יריות הרואי מול המחבלימ, טיפלו בפצו עימ והצילו את חייהמ של עשרות אנשימ שהיו איתמ. על הגבורה הזו המ אפ זכו להשיא את משואת המח לצימ ביומ העצמאות אשתקד. מתי הבנתמ מה קרה ליו פ?  "הייתי ברעימ עד ארבע או חמש אחר הצהריימ, והפלאפונ שלי היה כבוי, ככה שלא היה לנו יכוי ליצור קשר. במשכ שבוע לא היה לנו מושג שהוא נחטפ. חיפשנו אותו בדרומ. כשהבנו שהוא חטופ, הייתה גמ הקלה מ וימת, כי פחדנו שהוא מת". "הרגשתי שאני לא עושה מספיק" שרעבי מתמודד כיומ עמ שתי חזיתות, ולצד המ לחמה על חיי חברו, הוא מנ ה להשתקמ בעצמו מה טראומה. הוא הקימ יחד עמ אחיו עמותה בשמ "עתיד לניצולימ ולנפגעימ", והוביל קמפיינ באינ טגרמ שקרא לאנשימ להניח תפילינ לטובת שחרורו של יו פ. "אני לא אחד שהולכ להפגנות ומ תובב ברחו בות, אני פחות מאמינ בזה. אבל בשלב מ וימ הרגשתי שאני לא עושה מ פיק למענו". איכ היה לראות את החטופימ שחזרו הביתה?  "זה מעורר וג של קנאה. אני רואה אנשימ שה חברימ שלהמ חוזרימ, ושואל מה איתי. וואלה, גמ לנו מגיע להתאחות ולקומ מחדש. אתה רוצה להחלימ ממה שעברת, ולא יכול. הכל מרו ק. אני חולמ בלי לה על החיבוק עמ יו פ". אמ היית יכול להגיד לו משהו עכשיו?  "אוחנה, תישאר חזק, כולמ מתפללימ ונלחמימ עליכ. עשית משהו מעבר לכל דמיונ, כשנשארת לע זור לפצועימ למרות שיכולת לברוח הביתה. אנחנו • איתכ, ומחכימ לכ". "אני רואה על יוסף את מכות הרצח והעינויים שעבר. אבל גם את הניצוץ בעיניו" דניאל שרעבי ניהל קרב הרואי ברעים, אך כשחזר הביתה גילה במקביל לניסיון להשתקם מהטראומה, • נעלם יוסף חיים אוחנה ש "אני רוצה להחלים, ולא יכול. הכל מרוסק" • הוא נלחם על חיי חברו אלון פרל 567 ימים בשבי