שביעי
בכתר החרמון א העסק שלי קרס, אשתי כמעט לא ראתה אותי. חגגתי את פסח בסוריה ואת חגי תשרי בלבנון. אבל התודעה שלנו היא שאין ברירה. זו שליחות למען ביטחון ישראל ת המ ע לכתר החרמונ התחלנו דרכ אתר החרמונ המוכר, מקומ שרובנו מזהימ כיעד הבילוי המשפחתי היחיד בישראל שכולל קי, רכבל ומזח לות שלג. אכ הפעמ, היעד היה רחוק מלהיות תיירותי: חציית הגבול ל ו ריה, לאזור שרק לפני חודשימ פו רימ היה מחוצ להישג ידו של צה"ל. עלינו על כלי רכב של יחידת הר 7 ציונ מפיקוד העורפ, שהוקמה ב באוקטובר כמענה מהיר לצורכ לה תנייד בשטח. בדרכ חלפנו על פני מוצבימ מוכרימ כמו מצפה שלגימ, מוצב החרמונ )א טרא(, גלדיולה ומוצבי האו"מ, כשנופי ההרימ המו שלגימ והמצוקימ התלולימ מלווימ אותנו. במהלכ הנ יעה עברנו חבית וע ליה הכיתוב "קו ברווז". "עכשיו אתמ ב וריה, בלי להחתימ דרכונ", צחק א', הנהג שה יע אותנו. אבל מה עמ דיוטי פרי, הו פתי בחיוכ. "בשבת השחורה יצאו הודעות למי שיש ג'יפ שמתאימ לשטח, שיגיע לגבול הצפוני", מ ביר א' איכ הכל התחיל. "אנשימ הביאו רכבימ פרטיימ, ומהר מאוד הבנו שיש צורכ בגיו חי רומ של מכוניות אזרחיות עמ נהגימ מיומנימ. ככ נולדה היחידה הזו". ה יפור הזה ממחיש את הרוח הישראלית של התגיי ות מיידית לטובת הכלל, גמ בתנאימ מאתגרימ. "מונעים כניסת מיליציות" בתומ נ יעה של כמה דקות בינ ההרימ, הגענו למוצב חדש שהקימ צה"ל בכתר החרמונ, ממש על משו לש הגבולות. האזור שבו עמדנו היה בשטח ה ורי, כשממול נראתה לבנונ ומאחורינו ישראל. ביומ בהיר אפשר לראות את הרכבל של אתר החרמונ נוצצ מרחוק. המיקומ הזה, שבמ שכ עשרות שנימ היה א ור לכני ה, הפכ בתוכ זמנ קצר לב י מבצעי של צה"ל, מל לשינוי הדרמטי במציאות הביטחונית. במוצב פגשנו את א"ל ש', מפקד ,91 של אוגדה 769 בחטיבה 920 גדוד שתופ ת קו באזור. הוא פר בפנינו את התמונה המלאה: "אנחנו נמצאימ באזור החיצ שנקבע בה כמ הפרדת , לאחר מלחמת יומ 1974 הכוחות ב הכיפורימ. המרחב חולק לשלושה: החרמונ הישראלי, החרמונ ה ורי ואזור חיצ שא ור להיכנ אליו, פרט לכוחות האו"מ. "לאחר נפילת בשאר אל א ד, 7 החיילימ ה ורימ נטשו. לקחי באוקטובר לימדו אותנו שאיננו יכו לימ ל מוכ על הה כמ הזה, כי אינ משטר שמחויב לקיימו. הדרג המדי ני הורה לנו לכבוש את מרחב החיצ כדי למנוע פשיטות לישראל. מצאנו כאנ כמויות גדולות של אמצעי לחי מה שננטשו, והגדוד שלי, המורכב מחיילי גולני וצנחנימ, תופ את המ קומ כדי למנוע כני ת מיליציות או כוחות עוינימ". מדוע החיילימ ה ורימ עזבו? "אני יכול לשער שהקרי ה של משטר א ד שינתה את דר העדי פויות שלהמ. החיילימ כאנ היו אנשי המשטר, וכשזה נפל, המ חששו לנגב חומוס כן, בדמשק עדיין לא. כתבנו בכתר החרמון 25.04.25 | כ"ז בניסן תשפ"ה | 634 גיליון | 26
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==