שביעי

30.05.25 | ג' בסיון תשפ"ה | 639 גיליון | 36 באוקטובר שירתנו מעל 7 "מאז ימי מילואימ, תחילה בעוטפ 250 עזה ואז בתמרונ במרכז ודרומ הרצועה. לאחרונה הוקפצנו ל בב שלישי, גמ הוא ברצועת עזה, שב ימימ בפחות משנתיימ. לשרת במהלכ המ 350 ופו נשרת למעלה מ לחמה זו תחושה עצומה. ההבנה שאנחנו קשורימ באופנ הדוק למהלכ הא טרטגי והגיאופוליטי שמתרחש בעזה ובמזרח התיכונ כולו, מחדדת לנו את ה יבות לככ שאנחנו על מדימ כל ככ הרבה ימימ. "המלחמה הזאת היא על הרוח ומי שיהיה יותר נחוש ינצח ב ופו של דבר. מבחינתנו לא באנו לעוד בב לחימה. שמנו הכל בצד כדי לתת מעצמנו על מנת להראות את החו נ שלנו כצבא, כעמ וכמדינה וכמובנ כדי לנצח במלחמה. זו גאוותנו. לוחמימ לקרב. אוכלו יית 100 "ברמה אישית, זו גאווה עצומה להוביל משרתי המילואימ היא אוכלו ייה נדירה, הכי טובה שיש במדינת ישראל. מדובר בלוחמימ שנושאימ בנטל הביטחוני על כתפיהמ, וכשהמ לא עו שימ זאת המ תורמימ לחברה ולמדינה בתחומימ אחרימ באזרחות. להיות כל ככ הרבה ימימ במילואימ זה קשה ומאתגר וגובה מחירימ לא קטנימ בשורת היבטימ כמו המשפחתי, הזוגי, התע וקתי והנפשי. לכנ אני חושב שהאוכלו ייה שתורמת הכי הרבה, היא גמ צריכה להיות זו שמקבלת בחזרה הכי הרבה, מהמדינה ומהחברה". "כדי להיות בחזית דורש עורפ מאוד חזק. אפ אחד מאיתנו לא יכול היה להיות פה בלי בית ומשפחה שתומכימ מאחור. כולנו מאמינימ בצדקת הדרכ ובמטרות המלחמה וזו ה יבה שאנחנו פה. כמובנ שיש לככ מחירימ, בעיקר לילדימ שצריכימ להתמודד עמ מציאות לא רגילה וכמובנ הנשימ שנושאות בנטל באזרחות. "זה מחממ את הלב שיש לנו משפחות חזקות בבית שתומכות בנו ומאפשרות לנו להיות מפוק ימ וממוקדימ במשימה להשיב את הח טופימ, להחזיר את החיילימ הביתה בשלומ וכמובנ לנצח במלחמה. ברמת המשפחה שלנו, שרה, אשתי הגיבורה, מחזיקה את הבית. יש לה חו נ נפשי של לביאה ובזכותה אני פה. אני אוהב אותה מאוד ומודה לה שהיא עוזרת לי ומאפשרת לי להשתתפ במאמצ כל ככ גדול ומשמעותי על ביטחונ המדינה וקיומה. וכמובנ שיש את העזרה מהמשפחה המורחבת - בא ו בתא שעוזרימ הרבה וכו'". "כששואלימ אותי במילואימ מאיפה אני, אני לא אומר מירושלימ אלא שאני ירושלמי כי ירושלמי זה אופי, שייכות וזהות, וזה אומר הכל. מהעירייה אנחנו מקבלימ הרבה מאוד עזרה במיזמימ שונימ ויש לנו בקהילה מעטפת מאוד תומכת. השכנימ, החברימ וגמ מתנ דבימ שונימ מתגיי ימ לעזור ול ייע בהוצאת הילדימ מהגנ, בשמירה עליהמ, במטלות הבית ובכל מה שצריכ. "אחראית קהילת גוננימ, עדי, מכירה את אשתי וברגע שהיא יוד עת שאני יוצא למילואימ היא דואגת להכל. יש אצלנו בקהילה הרבה מאוד אנשי מילואימ וזה כיפ להיות שייכ למקומ כל ככ איכותי ותומכ. זה מחממ את הלב". "אני מאוד אופטימי. אנחנו קרובימ להכרעה ולא נעצור עד שנ יימ. זו צדקת הדרכ שלנו ונישאר כאנ כמה זמנ שצריכ עד שנ יימ את העבודה. אנחנו אוהבימ את המדינה, מאמינימ בכל מטרות המלחמה ונלחמימ למענ עתיד טוב ובטוח יותר עבור ילדינו. ב ופו של דבר, אנחנו גמ מבי נימ שהמלחמה הזאת היא על ירושלימ". החברים של רי י כרט משה ויסטוך ים הזהב של ירו "המלחמה הזאת היא על ירושלים" רס"ן )מיל'( ,(34) אליאור נשוי לשרה ואב לשניים מגורים: שכונת גוננים, ירושלים עיסוק: הייטק מילואים: מ"פ רובאית לוחמים, 5 חטיבה "השכנים, החברים וגם מתנדבים שונים מתגייסים לעזור ולסייע בהוצאת הילדים מהגן, בשמירה עליהם, במטלות הבית ובהכל" צו השעה המדור - בשיתוף עיריית ירושלים עשייה ושליחות מול האתגרים והשחיקה המשפחה מאחור מבט לעתיד מילואימניק ירושלמי