שביעי

רשות השירות הלאומי אזרחי, ראובנ פינ קי. "המ מהראשונימ להגיע לזי רות, להעניק טיפול ו יוע לאזרחימ שנפגעו - בבתי חולימ, בגופי ההצ לה ובקהילה. מבצע עמ כלביא ייכתב ב פר דברי הימימ של עמנו, ומע רכ השירות הלאומי מילא חלק חשוב באתגרימ הרבימ שנוצרו בעקבותיו. השירות הלאומי אזרחי שוב הוכיח שהוא ניצב בגאונ". "ביום הראשונ של המבצע שי בצו אותי באמבולנ , יחד עמ צוות חובשימ של כוננימ, ופעלנו יחד בזירות של נפילות טילימ ופגיעות בבניינימ", נזכרת שרי כהנ, מרעננה, המשרתת דרכ האגו 21 בת דה להתנדבות כחובשת רפואת חירומ בתחנת מד"א בכפ" . "באחת הנ י עות נשמעה אזעקה, וראינו טילימ עפימ ממש מעל הראש שלנו. הוצאנו את המטופל מהאמבולנ על אלונקה, שמנו עליו ק דה ושכפ"צ ומיהרנו למרחב מוגנ, וכל זה תוכ כדי שאנחנו שומעימ את הדי הפיצוצימ באוויר". מבחינתה, השירות במד"א הוא המשמעותי ביותר עבור אלה שלא נשלחימ לחזית. "יש כאנ נתינה אינ ופית, וההתנדבות בימימ כאלה מר גישה עוד יותר מעצימה וחשובה. בזמנ מלחמה, כשכולמ מ תגרימ בבתימ, אנחנו יוצאימ לדרכימ כדי לעזור למי שצריכ אותנו. גמ בזמנ אזע קות, כשאנחנו מתמגנימ, שומ דבר לא מעניינ אותנו חוצ מלהגיע לאותה אישה שנחבלה בדרכ לממ"ד, או לפ צוע שנפגע מר י י טיל". במהלכ שירותה, לפני קרוב לשנה, ה פיקה שרי להגיע למאות זירות ובינ היתר לבצע החייאה ולהציל את חייו של גבר שעמד למות. "מכל אירוע מוצלח אני יוצאת עמ הרגשה מטו רפת. יש גמ מקרימ קשימ, אבל זה חלק מהתרומה והנתינה. מההמלחמה נגד איראנ אני אקח איתי את כל הפ עמימ שאנשימ הרגישו צורכ לומר לנו תודה. זה יפוק גדול לדעת שהיינו שמ בשבילמ ברגעימ הקשימ ביותר". התחושות של מיכל דומות. "בכל מצב, גמ כשהעברנו מאושפזימ לחניונ התת קרקעי, לא הרגשתי מתנדבת, אלא חלק מהצוות. זה גמ מה שהרו פאימ והאחיות שידרו לי. המ מכו עליי ולא חששו להטיל עליי מכות ואחריות". בעוד שבועות פורימ היא צפויה ל יימ את שנת השירות, ולא תמשיכ לשנה נו פת; לא בגלל שמא ה בע בודה אלא מפני שהיא מעוניינת לה פוכ את ההתנדבות למקצוע של ממש. "בשנה הבאה אתחיל לימודי אחיות. למדתי מהצוות שלי שלתת למטופ לימ הרגשה של בית ומשפחה - זה • לא פחות חשוב מהטיפול הרפואי". ליוויתי אישה מבוגרת שהייתה צריכה עזרה, והיא נבהלה ונתקפה חרדה. חיבקתי אותה ואמרנו יחד תהילים. באותו זמן היא לא הייתה אישה זרה עבורי. סייעתי לה כי באמת רציתי להיות שם עבורה "ההורים חששו בהתחלה, אבל הבינו שזה עדיף". תהילה פונר עם מתנדבות נוספות "לא ראיתי את עצמי". שרי כהן )משמאל( ומיכל חכים בשירות 04.07.25 | ח' בתמוז תשפ"ה | 643 גיליון | 10