שביעי

04.07.25 | ח' בתמוז תשפ"ה | 643 גיליון | 30 אור לגויים מק שתי מילים ננות בראשי מאז יצאו טיי ינו, לוחמינו ו ו כנינו למלחמה באיראנ. צמד מילימ שבו אנו נוהגימ להשתמש בני יונ לתאר את תפקידו של עמ ישראל בעולמ. אבל לאחרונה, המילימ הללו ריקדו מולי שוב ושוב: אור לגויימ. במשכ שנימ ע קה מלכות הרשע בבניית חומות כבדות, ענקיות וכמעט בלתי אפש ריות לפיצוח, שמטרתנ הייתה להגנ על ממשל האייתוללות שהכריז קבל עמ ועולמ שוב ושוב על רצונו להשמיד את "היישות הציונית". השלטונ האכזר הזה, שני ה מדי פעמ להציג את יהודי איראנ כדוג מה לככ שהבעיה שלו היא רק עמ ישראל ולא עמ היהודימ, הוא אותו שלטונ שבנה, מימנ והחזיק זרועות כמו חיזבאללה וכוח קוד של משמרות המהפכה, שחלק מענפיהנ ומט רותיהנ המוצהרות היו פגיעה ביהודימ ברחבי העולמ. במהלכ שירותי הצ באי יצא לי לע וק בכל מיני היבטימ של ראש התמנונ האיראני, שהשקיע אינ פור משאבימ לאומיימ בבניית מע גלי טרור והרג ב וריה, בלבנונ, בתימנ, בעזה, ביהודה ושומרונ, בעיראק ובעוד מקומות. מעגלימ מעגלימ, שמטרתמ המוצהרת הייתה להגנ על ראשי הרשעה ול ייע בהשמדת מדינת ישראל ובניית מדינה פל טינית במקומה. במשכ שנימ עו קת ישראל בכי וח הדשא בכל המקומות הנ"ל, במאבק אינטנ יבי ובלתי פו ק בנ יונות הבר חת הנשק, בהעברות הכ פימ ובגדיעת מפקדימ מקומיימ. אלא שבגינה המזרח תיכונית, כל עוד השורש שמ - העשב ה ורר ממשיכ להתעקש ולעלות. כמו רבימ מהאירועימ התנ"כיימ, ואלו ב דרי הגודל התנ"כיימ )ואי אפשר להימנע מ יפור מגילת א תר(, צומחות הישועה והתשועה ממקומות מפתיעימ. בזמנ שאנחנו עוד מבררימ עמ עצמנו מי המ אויבינו, מי בר חי ול ומי בר דיבור, קמה אחת מזרועות התמנונ בשמ יחיא ינוואר והיכתה בנו מכה קשה ונוראית. אבל עמ ישראל התעו רר כלביא מרבצו ארוכ השנימ, וקמ להילחמ את מלחמת תקומתו. אויבינו קמו מכל הצ דדימ והעברימ להכות בנו, אבל כשהלביא קמ - הוא גמ כארי יתנ שא. ובזו אחר זו, נגדעו )ועודנ( הזרועות האלו. אותה ואיראן? איראנ המאיימת - שמימי ילדותי נישא שמה עמ רטט של פחד - האמ יכולנו לדמיינ ת ריט כזה שהמלחמה מולה תגיע אחרי שה פלנו את חומות ההגנה שלה בזו אחר זו? אני לא שיערתי. בשבועות האחרו נימ, לצד הכאב וההר , ראינו את הני ימ הג דולימ המתרחשימ לנגד עינינו, את יד השמ שהויה במ ואת גבורת הלוחמימ. בכל פעמ מחדש, כשאנחנו בטו חימ שראינו את הנ הגדול ביותר, מגיע יומ המחרת ומפתיע אותנו. כשאני חושב על צמד המילימ "אור לגויימ", אני חושב על עמ שה תעורר למיגור הרוע העולמי, ומראה לעולמ איכ צריכה להיראות מלחמת האור בחושכ, ואיכ נראה מו ר אמיתי. כשראש הממשלה והשרימ מדברימ בגלוי על יעתא דשמיא באירוע הגדול הזה, ומלווימ את הטיי ימ והלוחמימ בק ריאת תהילימ אחרי אחת ההחלטות הדר מטיות בתולדות העמ היהודי, מתגדל שמ ישראל בעולמ - ומתוכ ככ מתקדש שמו של הקדוש ברוכ הוא. העמ שלנו עוטה על עצמו ופ ופ את תפקידו; להיות אור • לגויימ. אשרי עינ שראתה כל אלה. כמו ברבים מהאירועים התנ"כיים, צומחות הישועה והתשועה ממקומות מפתיעים. עם ישראל התעורר כלביא מרבצו ארוך השנים, וכארי התנשא. בזו אחר זו, נגדעו זרועות הרוע אביתר ליכטמן בשבילי הארץ 054-7728242 לתגובות בווטסאפ צילום: דובר צה"ל הרמטכ"ל זמיר במעקב מהבור אחר ההפצצות באיראן