שביעי

31.10.25 | ט' בחשוון תשפ"ו | 658 גיליון | 24 "עמדתי מול ארון הקודש, משכתי את הפרוכת כמו ילד שמושך בבגדי אביו, והתחננתי: תן לה כשהרופאים איבחנו גידול בלב העובר • לחיות" באוקטובר והמליצו על הפסקת 7 יומיים אחרי ההריון, שי ושיראל לא ויתרו - והיום שלהבת שחר צ'קוטאי בת שנתיים, רצה ומדברת "הגעתי לבדיקה שגרתית ב ופ החודש השמיני, ושלחו אותי בדחיפות למיונ", מ פרת שיראל. שי, שהיה במילואימ בפיקוד העורפ, הצטרפ , ואז MRI אליה לבדיקות. "הגענו ל באו שלושה מנהלי מחלקות - קר דיולוגיה, נשימ וכירורגיה - והודיעו שיש לתינוקת גידול בלב". הגידול מנע א פקת חמצנ, והרו פאימ המליצו על הפ קת הריונ ולידה שקטה. שי ירב בתוקפ, וביקש הת ערבות מינימלית בלידה. "היינו בטו חימ שהיא תמות, אבל לא גרנו את הדלת לני ימ", הוא מדגיש. באותו לילה, שי שוחרר מהמילואימ והלכ לבית הכנ ת השוממ בבית החולימ. "עמדתי מול ארונ הקודש, משכתי את הפרוכת כמו ילד שמושכ בבגדי אביו, כמו בחבל הצלה, והת חננתי: אל תיקח את הילדה הזו, תנ לה לחיות". החייאות מדי יום למחרת ירדו המימ של שיראל באופנ טבעי והיא נכנ ה ללידה פעי לה. "בכל ציר הרגשתי שה ופ מת קרב ואני עומדת לאבד אותה", היא משתפת, "נכנ תי להתקפי חרדה". התינוקת נולדה והונחה על שיראל. "כולנו עמדנו בדממת מוות. לפתע היא הוציאה אנחה ראשונה והתחילה לבכות". האחיות לקחו אותה, ושי צעק במ דרונות: "היא נושמת!". אכ כאנ ה יפור רק מתחיל. בחוצ השתוללה מלחמה, ומש צילום: פרטי עולה מאליה שי ושיראל שטמלר ממודיעינ ציפו והמתינו ללידה הקרבה של בתמ כשפרצה המלחמה. באוקטובר, בבדיקה 7 יומיימ אחרי שגרתית, התהפכ עליהמ גמ עולממ האישי והפרטי. שלהבת שלהבת והוריה. נס בלתי נתפס