שביעי

31.10.25 | ט' בחשוון תשפ"ו | 658 גיליון | 26 עולה מאליה שי ושיראל שטמבלר עם ביתם בבית החולים שלהבת מוקפת במכשירים רפואיים בזמן האשפוז נות לרב אבוחצירא בנהריה. שי נ ע לקבל ברכה. "הרב, שידוע כקצר בדברימ, רצה לשמוע הכל. ב ופ הוא אמר: 'אתמ עוד תראו ני ימ ונפלאות מהילדה הזו', והדגיש: 'תמשיכו לה תפלל'". באותו יומ, כששי חזר לבית החו לימ, מנהלת המחלקה שוחחה עמ שיראל. "הילדה שרדה יפה עד גיל חודש, ואינ יבה שלא תשרוד עד גיל חודשיימ. ככל שהיא גדלה, קל יותר לנתח אותה. בימימ הקרובימ נעביר אותה להנשמה דרכ טרכאו טומיה )צינור שמחובר למכונת הנשמה(". לראשונה, שי ושיראל חשו תקווה ואושר. אכ שלהבת המשיכה להידרדר נשימתית ולעבור החייאות יומיומיות. למרות התפתחותה, כל מאמצ גרמ לגופה לקרו . הרופאימ נותרו פ י מיימ ואמרו: "אינ ני ימ, תוותרו". שי: "אחד הרופאימ אמר שלא חייבימ לעבור חדר ניתוח כדי שהיא תמות". את ההורימ להיפרד. רגע אחרי ביק שה האחות מהמשפחה לצאת, וכעבור כמה דקות הודיעה במפתיע שהילדה חזרה לעצמה. "הדופק התחזק והיא החלה להתאושש", מ פרת שיראל בדמעות. "היינו מלאי שמחה, והבנו שהגיע הזמנ לניתוח". השרף השומר שלה המ עברו לבית חולימ אחר, שבו הוצג להמ ניתוח שעשוי להציל את שלהבת. "אנחנו רוצימ להיות שליחימ טובימ, ותמיד יש מקומ לנ ", אמרו הרופאימ, "אכ יש יכונימ, וה י כויימ לא לטובתנו". המ הפנו אותמ לד"ר דוד משאלי ולפרופ' אלנ שרפ. "הקדוש ברוכ הוא שלח לנו שרפימ לשמור על שלהבת", צוחק שי. הניתוח נקבע לט"ו באב, לפני כשנה וחצי. "הרגשנו שאנחנו ביומ הדינ. בחדר הניתוח ראינו את ה' דרכ שלי חיו". הרופאימ הוציאו גידול באורכ "מ. שלהבת החלה שיקומ נשימתי 11 וגופני, ובתוכ זמנ קצר גילתה שיש לה קול והחלה לדבר ולהשמיע קולות. "אנחנו לא ממש מבינימ את גודל הני ימ שעברנו", אומרימ שי ושי ראל. "היא חגגה החודש שנתיימ, היא הולכת, לא מפ יקה לדבר, ואנחנו אומרימ לעצמנו: 'ברוכ ה', יש לנו ילדה מדברת'. לפעמימ היא מבלגנת ואנחנו כוע ימ, אבל כל ככ שמחימ. למדנו להעריכ כל נשימה, פשוטו • כמשמעו". פחת שטמבלר נקלעה לקרב מ וג אחר. "הייתי בהלוויה של חבר שנפל בקרב", נזכר שי, "וכשחזרתי לבית החולימ, נשאבתי שוב למלחמה האישית שאנחנו נמצאימ בה". שיראל: "לא היה לי זמנ לנוח אחרי הלידה, ועברתי ממצב של לידה רא שונה לאמא מודאגת". המ בחרו בשמ שלהבת אמונה, מתוכ תקווה וציפייה בפנ האישי והלאומי. הגידול בליבה של שלה בת היה גדול במיוחד, והרופאימ היו פ ימיימ באשר ל יכוייה לחיות. "היא הייתה מורדמת ומונשמת בחודש וחצי הראשונימ, והרופאימ היו אובדי עצות", אומרת שיראל. "היא עברה מדי יומ החייאות והמצב היה בכי רע". הרופאימ לא הצליחו לאבחנ את הבעיה, וההורימ התייעצו עמ רבנימ בנוגע להיבטימ ההלכתיימ, אכ גמ המ לא מצאו תשובה ברורה. "אמרתי: אמ הרופאימ לא יודעימ, והרבנימ לא יודעימ, רק הקדוש ברוכ הוא יודע. אני מזמנת אותו לדונ בנושא", מש תפת שיראל. בני הזוג התפללו במערת המכפ לה ובקבר רחל, וקיבלו המלצה לפ התינוקת נולדה והונחה על שיראל. "כולנו עמדנו בדממת מוות. לפתע היא הוציאה אנחה ראשונה והתחילה לבכות". שי צעק במסדרונות: "היא נושמת" לפעמים היא מבלגנת ואנחנו כועסים, אבל כל כך שמחים. למדנו להעריך כל נשימה, פשוטו כמשמעו בשבת שלאחר פורימ, חלה הידרד רות נו פת ובבית החולימ הכריזו על קרי ת מערכות. שוב הרופאימ הזמינו צילומים: פרטי