שביעי

07.11.25 | ט"ז בחשוון תשפ"ו | 659 גיליון | 14 מהציבור הדתי? "הרבה מאוד אנשימ דתיימ עומדימ איתנו בשנימ האלה, וצריכ להבדיל בינ המנהיגות לבינ האזרחימ. את הרבנימ לא שמענו. גמ לא את המורימ של הדר שנימ לא שמענו 11 במכינת עלי. כבר אותמ. המ בעיקר דיברו על המחירימ שבשחרור מחבלימ. אפ אחד מהמ לא נתנ לעצמו דינ וחשבונ על החיילימ שלו והחניכימ שלו, ואת זה אנחנו חייבימ לתקנ בתוכ החברה שלנו. "הדר וצור למדו יחד בעלי. צור חזר מיד לצבא והמשיכ להילחמ, ובכל פעמ מחדש היה מתקשר אליי ושואל אותי: 'איפה בית המדרש? למה המ כינה לא מובילה את המאבק להחזיר את הדר? זה התלמיד שלה'. "עומדימ איתנו אנשימ מופלאימ, אבל כאמור, זה בא מלמטה. הרב איתמר חייקינ היה איתנו מההתחלה, הרב יובל שרלו כתב על הנושא והיו עוד רבנימ שהתחילו איתנו ונעלמו. שנימ ב יפור הזה. 11 אנחנו "שלא יובנ לא נכונ", מדגיש גול "אנחנו ביחד, בשמחה ובעצב". סגן הדר גולדין ז"ל "היינו מצפים שהחברה הדתית תוביל". גולדין על רקע כרזות למען שחרור בנו דינ, "אנחנו, החברה הדתית לאומית, נתנו הכל במלחמה הזאת. אבל כשא נחנו מדברימ עמ הלוחמימ שחזרו, המ אומרימ לנו: 'יצאנו להילחמ, כי הבנו את הטעות בהפקרת החללימ'. המ נהיגות הדתית עדיינ לא נמצאת שמ, וזה קשה לנו מאוד. "הציבור הדתי לא צריכ רק לה תכל כמה בתימ נבנימ ביהודה ושו מרונ, אלא גמ להביט על הערכימ, על השבת חלל לקבר ישראל ועל פדיונ שבויימ - כל הערכימ שנדח קו לאחור. כנ, היינו מצפימ שהחברה שלנו תוביל את המאבק הזה, והיא לא עמדה בראש". "בנו את החיים שלכם" איכ המשפחה עצמה מושפעת מהמאבק הבלתי נגמר? "כשהכל התחיל, לאה ואני אמרנו לילדימ: אתמ בונימ לכמ את החיימ ואת המשפחות, ונקרא לכמ כשנצט רכ אתכמ. זה מה שעשינו, והמ באו. עכשיו המ מובילימ את המאבק, כי כל אחד מהמ הגיע למ קנה שזה מה שהוא צריכ לעשות. "התא המשפחתי שלנו חזק. אנחנו ביחד, מגובשימ מאוד. יש לנו שמחות, וגמ דברימ עצובימ, כמו בכל משפחה. • שומ דבר לא בא על חשבונ השני". לא אנחנו, החברה הדתית־לאומית, נתנו הכל במלחמה הזאת. המנהיגות עדיין לא נמצאת שם, וזה קשה לנו. לא צריך רק להסתכל כמה בתים נבנים ביו"ש, אלא גם על הערכים שנדחקו לאחור שאמרנו. הציבור איתנו לחלוטינ, ויש לנו תמיכה במיוחד מהלוחמימ שנתנו את כל מה שיש להמ במשכ שנתיימ כדי להחזיר הביתה את כל החטופימ. "אני הי טוריונ, והשינוי תמיד מגיע מלמטה. בתקופות של מלחמות יש משבר, והחזקימ מתבלטימ. כיומ, החזקימ המ הלוחמות והלוחמימ ב דיר ובמילואימ. המ ההנהגה של העתיד. "בעתיד לא ישאירו חיילימ חיימ, פצועימ או חללימ בידי האויב. ני ינו לדאוג לככ שהדר יהיה האחרונ, 251 אבל נכשלנו, ואחר ככ היו עוד חטופימ. עכשיו אנחנו צריכימ לה ביא את כולמ, ורק אז ננצח. הניצחונ יהיה בככ שאנחנו, כחברה, נבינ שלא מפקירימ יותר. משמ נוכל ללכת לכל מקומ, ולנצח את האויבימ שלנו". אתמ מקבלימ את החיבוק הזה גמ