שביעי

07.11.25 | ט"ז בחשוון תשפ"ו | 659 גיליון | 24 במקום לעודד כחברה את התיקון וההכרה בטעות, אנחנו מחנכים את המנהיגים לברוח מאחריות ולהסתפק ב"הכל עוד ייחקר, כולם ייתנו תשובות" המגזלייט. כל מחנה סולח לאנשיו שחטאו, וממשיך לחבוט בחוטאים שלא באים לו בטוב 90 צילום: טל גל, פלאש לא מזמנ שמעתי משפט שטורד מאז את מנוחתי. "המדינה הזאת מחוב רת ברוק", העיד השר גבי אשכנזי כשנכנ למשרד ממשלתי גדול וראה מקרוב איכ מערכות חשובות מתנהלות )וזה אדמ שעמד בראש צה"ל, כנ?(. אני לא רוצה ל כמ ופית אילו מע רכות התגלו השבוע כרקובות מו רית, כי העיתונ יורד לדפו מוקדמ. אבל די במה שהתגלה על הפרקליטות הצבאית ועל הה תדרות כדי לייאש לגמרי. מדי נה עמ תל"ג של מרכז אירופה ונורמות של רפובליקה בחצי הכדור הדרומי. בשולי האירועימ, מפרשה לפ רשה אנחנו עדימ לשחיקתו המדאיגה של מו ד ה" ליחה, טעיתי". גמ מצד מנהיגימ שכ שלו וחושבימ שמ פיק לומר ליחה ולהמשיכ בתפקידיהמ באהלנ אהלנ. אבל גמ מהצד השני: מה בעצמ הטעמ לקחת אחריות על נפילה/תקלה/פשע, אמ הלינצ' הציבורי נמשכ כשהיה? במקומ לעודד כחברה את התיקונ וההכרה בטעות, אנחנו מחנכימ את המנהיגימ לברוח מאחריות ולה תפק ב"הכל עוד ייחקר, כולמ ייתנו תשובות" המגזלייט. בפועל, כל מחנה ולח לא נשיו שחטאו, וממשיכ לחבוט בחוטאימ שלא באימ לו בטוב. בטיפשותי, אני עודני מא מינ שהפצ"רית חוותה השבוע התמוטטות עצבימ. קרי ה אישית. שההתנהלות העב ריינית שלה היא תוצאה של משבר אישי קיצוני. שאדמ לא כותב מכתב לילדיו ומעביר אותמ כאלה יי ורי נפש אמ אינו במצב קשה מאוד. זה לא מצ דיק את מעשיה העברייניימ ואת זיהומ החקירה, אבל זה מ ר רע לחוטאימ הבאימ - מה הטעמ להתפטר ולהכיר בטעותכ, אמ שרימ בממשלה יחגגו עליכ עד שתתמוטט? מול ביתו של הרמטכ"ל המתפוטר הרצי הלוי עומדת באופנ קבוע קבו צת ישראלימ, חלקמ בני משפחות שכולות, וצועקת ברחוב שהוא צריכ ללכת לצינוק עד יומו האחרונ. בדרכ כלל הוא לא נמצא שמ כדי לשמוע את הגידופימ, משומ שהוא עובר מדי יומ בינ בתי משפחות, מגיע להלוויות, מרכינ ראש ומתנצל. בתגובה, אנשימ זועמימ איכ הוא מעז לבוא להלוויות. המ לא באימ לתקנ כלומ, ורק הור ימ לא מעט. אחד ה ממנימ המובהקימ של חברה בריאה הוא היכולת לקבל ביקורת, ולחשוב האמ יש בה ממש לפני שמתגו ננימ ומצופפימ שורות. וכנ, אני מדבר על המנהג האווילי לציינ את יומ פטי רת רחל אמנו בדבקות, שרווח במו דות דתיימ רבימ כדי לחמוק מהמבוכה שנק ראת "מה עושימ עמ רצח רבינ". הגדיל השבוע הרב דוד תיו ואמר שמערכת החנוכ הדתית בעצמ "המציאה" יומ זיכרונ לרחל כדי שלא לציינ את רצח רבינ. "תעודת עניות" הגדיר זאת בתו כנית בערוצ משב של ארגונ צהר )גלוי נאות: אני נמנה על מגישי משב(. בתגובה הואשמ שהוא משמיצ ומכפיש ומעליל. החשש מובנ ודי מוצדק: זכר הע ליהומ הציבורי נגד דתיימ עוד טרי. אנ שימ לא ששימ לציינ יארצייט למי שהמ מואשמימ ברציחתו. אלא מה, הלקחימ שחובה ללמוד משמ כה גדולימ, שאינ לנו הזכות להתעלמ מהמ. הרב אילעאי עופרנ הציע שמחנכימ שלא מ וגלימ להוציא מפיהמ את השמ המפורש, יע קו ברצח של מלכי ישראל במהלכ ההי טוריה. היו לא מעט כאלה. אפשר גמ לדבר על מחלוקות בשנות הגלות. על רצח גדליה, על הפילוג במרד גטו ורשה, על ה זונ. אפשר לה רימ ראש ולזקופ קומה, וגמ לדבר על דברימ שלא נעמ לע וק בהמ. רחל אמנו • לגמרי תבינ. akiva333@gmail.com עקיבא נוביק שיחת מזנו ן